משך הפעילות: כשעה וחצי

חומרים נדרשים: אפשרות לרשום על הלוח, אפשרות להצגת הסרטונים (להלן) ודפי מקורות לחברותות – נספח מס' 1

בשיעור זה, נבקש להתחיל ולהעמיק את היכרותנו עם טקס העלייה לתורה, מהותו וסמליו, ולעשות זאת, קודם כל מנקודת מבט אנתרופולוגית והשוואתית, שתאפשר לנו לבחון אותו, בהקשרו הכלל אנושי והאוניברסאלי – כטקס התבגרות ומעבר.

מטרות הסדנא (התלמידים/ות…):

– יעמדו על תפקידם של טקסים בחיינו בכלל, ושל טקסי המעבר והתבגרות בפרט

– יזהו ויבינו, מתוך מבט אנתרופולוגי השוואתי, בטקסי התבגרות מתרבויות רחוקות, את עמודי התווך הרעיוניים בתרבות ישראל, שעיצבו את טקסי העלייה לתורה בבר ובבת מצווה כפי שהוא מוכר לנו כיום (הקריאה בתורה בציבור, הדרשה, נוכחות המשפחה והקהילה כעדים וכד')

– יחוו חיבור אישי, רגשי – ראשוני חיובי, מבוסס הבנה ותחושת התמצאות – אל התהליך הכרוך בהכרעה המשפחתית לציין את בר/בת המצווה בעלייה לתורה בפרט, ואל תרבות ישראל בכלל

מהלך הסדנא – כללי

א. פתיחה ומבוא במליאה: על המעבר שבטקסי מעבר – כחצי שעה

ב. סיפורי כואבים על התבגרות: בחברותות – כחצי שעה

ג. אסיף וסיכום – כחצי שעה

מהלך הסדנא – פירוט:

חלק א': פתיחה במליאה – מה מעבר לטקסי התבגרות ומעבר? (כחצי שעה) –

– נצייר על הלוח "שמש אסוציאציות" ובמרכזה נרשום: " בגיל 13 / בכיתה ז'"

– נכוון ונזמין את התלמידים והתלמידות להציף ולומר, דברים שהשתנו עבורם/ן השנה – באישיותם/ן, בהרגלים, ביחסים עם חברים או חברות לכיתה, בציפיות של הסביבה, בציפיות שלהם/ן עצמם/ן – מאחרים ומעצמם/ן, בדרישות בבית הספר, ברמת הלימודים, בתחושת העצמאות שלהם/ן, באחריות שניתנת להם/ן וכד'…

סביר להניח, כי התשובות ישקפו את השינויים הגדולים אך הטיפוסיים, בגיל זה של תחילת ההתבגרות והמעבר לחטיבות הביניים: אתגרים שונים, דרישות וציפיות גבוהות, עומס בלימודים, ומנגד יעלו מן הסתם, גם רמזים של רצון להתנסויות חדשות, שאיפה למתיחת גבולות וכד'.

– נציף את המשותף בין התשובות שרשמנו, ונשים לב במיוחד למימדים, הנוגעים לדרישות ולצפיות, שהולכות וגדלות בדיוק בגיל זה.

כאן נדגיש, כי בדיוק את מה שאנו מרגישים על עצמנו, את מה שההורים שלנו רואים בנו ("שהנה, עכשיו אפשר לסמוך עליו/עליה ש… ש-יעזרו יותר בבית /ש-ישמרו על האח או האחות הקטן/ה / שיזכרו לבד שצריך לזרוק את בגדי האימון לכביסה אחרי החוג וכן הלאה) – ראו הורים, לאורך כל הדורות, בכל התרבויות ובכל המקומות בעולם: בגיל הזה – גיל שתים עשרה אצל הבנות, גיל שלוש עשרה אצל הבנים – קורה לנו משהו משמעותי – קוראים לזה: התבגרות. לא במקרה, זוהו גילאים אלה, בתרבויות רבות ברחבי העולם, כמבשרים על ההתבגרות.

– כטריגר, נשאל עתה, שאלות שכמעט מובנות מאליהן:

האם בתקופה שלנו היום, בגיל 13 – אתם כבר נחשבים לבוגרים/ות? [לא]

למה? אילו דברים למשל, בוגרים/ות עושים/ות, ואתם/ן עדיין לא? [צבא, נהיגה, הצבעה בבחירות, חתונה, עבודה]

– מכאן, נוכל לפתוח ולומר, שבדיוק משום שעבורנו, התבגרות הינה בגדר תהליך, יהיה מעניין לחשוב יחדיו, מהו אם כן תפקידו של טקס ההתבגרות היהודי – טקס העלייה לתורה, כאשר הוא ממוקם ומתרחש, דווקא בתחילתה של הדרך?

– נסביר, כי לשם כך, כדי ללמוד על עצמנו – הרי שדווקא נתרחק מעצמנו…. נבקש להכיר תרבויות שבטיות, ששימרו אורחות חיים קדומים, במקומות נידחים, ולבחון את טקסי ההתבגרות שלהם – בעולם שבו בנות 12 ובני 13, אכן מצופים והופכים להיות בוגרים לכל דבר ועניין.

חלק ב': טקסי מעבר והתבגרות בתרבויות רחוקות – עיון ודיון בחברותות (כחצי שעה)

– בטרם שנתחלק לחברותות, נקרין במליאה 2 סרטונים, על טקסי התבגרות בשבטים באפריקה. נסביר כי בחברותות נקרא וניחשף לעוד טקסי התבגרות, מתרבויות רחוקות ונדחות., וסרטונים אלה הם למעשה, חלק "מהטקסטים", לאותו דיון שיקיימו בנושא.

נבקש כי בחברותות, יקראו לפחות שניים-שלושה מהסיפורים, וידונו בשאלות המופיעות אחרי הסיפורים, גם בהתייחס לשני הסרטונים, שהוצגו זה עתה במליאה.

חלק ג': אסיף וסיכום (כחצי שעה)

– נתכנס למליאה, ונזמין נציגות מכל חברותא, לשתף ברעיון מרכזי אחד שעלה בשיחתם/ן

– חשוב, שכבר תוך כדי ובמהלך האסיף, נציף ונדגיש, מימדים שחזרו על עצמם בטקסי התבגרות השונים בכל התרבויות:

• כאשר כל תרבות מעצבת את טקס ההתבגרות, כמעין "מבחן". 'המבחן' מציב לפני המתבגר או המתבגרת, את
  האתגרים המקומיים, העומדים לפני האדם הבוגר החי שם , באותם התנאים. כך למשל, בחברה המתקיימת
  על ציד, נבחנים הנערים על כישורי הזריזות, הקליעה ואומץ הלב.
• 'מבחני ההתבגרות' – טקסי ההתבגרות עצמם אמנם משתנים ומגוונים בין תרבויות שונות – אולם הם תמיד
  מעוצבים ומתוכננים באותו אופן – כך שישקפו האם המתבגר/ת מצויד/ת בכלים הנדרשים להישרדות, לקיום
  ולהצלחה באזור המסוים.
• מי שצולח/ת את "המבחן" – מקבל/ת הכרה רשמית ופומבית (מול השבט, הכפר, הקהילה…) – כבוגר/ת.

נציע לסכם ולהדגיש "פאנץ' ליין" כפול:
– 'מבחן ההתבגרות היהודי' – הוא, הוא טקס העלייה לתורה בבית הכנסת: במסורת היהודית, טקס העלייה לתורה בבת/בר המצווה, הינו טקס עתיר בסמלים, המבקשים לשקף יכולת לימוד והשכלה, בגרות נפשית ומחוייבות למשפחה ולחברה. גם הטקס היהודי "בוחן" את הנערים והנערות –"בוחן" בקריאה, ולא "סתם" קריאה – אלא קריאה בקול רם וברהיטות, ומהתורה – ספר הספרים של העם היהודי, וזוהי קריאה מול הציבור – מול "השבט", מול המשפחה, החברים והקהילה שישמשו כולם כעדים להצלחתנו "במבחן", וכן, זוהי גם קריאה עם העמקה – וכאן מקומה של הדרשה האישית, המבטאת הבנה לעומקו של הטקסט, ונקיטת עמדה לגבי הנאמר בו – אבן בוחן מרכזית בחייו של אדם בוגר וחושב, ולבסוף, ההכרה בהצלחה במבחן – בדמות הסוכריות…
– ושנית… מה אם כן ניתן ללמוד, מתוך מאפיני טקס העלייה לתורה, על העם היהודי, שכך הוא "בוחן" את בני ובנות המצווה שלו המתב גרים? כאן נעמוד על חשיבות הידע וההשכלה בסיפורו של העם היהודי – ופה אולי טמון גם סוד הישרדותו של העם היהודי (בשנים של גולה, גירושים, רדיפות ונדודים – הידע היה למעשה, "הרכוש" היחידי שיהודים יכלו לשאת עימם ממקום למקום; ידיעת קרוא וכתוב על רקע עולם נבער במשך מאות שנים: למשל, כאשר בעולם הנוצרי של אירופה בימה"ב רק כמרים בכירים בצמרת הכנסיה, ידעו קרוא וכתוב, הרי שכל ילד יהודי כבר למד לקרוא מגיל 5 – ובגיל 13 כבר קרא התורה עצמה ובקול רם מול העדה, הקהילה) + ולא פחות: זהו גם סוד שגשוגו והצלחותיו של העם היהודי (יכולת ההשתלבות שוב ושוב במקומות חדשים ובחברות שונות, פיתוח ומיסוד עולם ההגות והידע, באים לידי ביטוי, למשל, באחוז הגבוה מאד של זוכים יהודים בפרסי הנובל…)
− נסיים את השיעור, בסקר קאהוט, להכרת עמדות התלמידים בנוגע לטקסי התבגרות ולתהליך ההתבגרות:

https://create.kahoot.it/details/59b71b5b-3351-40ed-9708-a637de49f39e 

נספח 1 (2 עמודים)
טקסי התבגרות מתרבויות שונות – דף משימה בחברותא – עותק לתלמיד/ה
(מעובד מתוך "מסע אחר")

המשימה – אייל מן הג'ונגל
היום הוא היום הגדול. לא ישנתי כל הלילה, האמת היא שכבר חודשיים אני לא ישן מי-יודע -מה. אני יוצא היום למסע החשוב ביותר של חיי. אני חושש מאוד ממה שיקרה לי שם בדרך, ואני יודע שאני חייב להצליח. המשימה שלי אינה פשוטה, קיבלתי הוראות מדויקות מה אני צריך לעשות. אבל לא אמרו לי איך לעשות את זה, זו הבחינה שלי. אם אעבור אותה אצטרף לעולם המבוגרים. המשימה שהוטלה עלי היא להביא אייל מן הג'ונגל. האייל, כך הסביר לי אבא, הוא סמל לכוח הגברי. אחרי שאצוד את האייל ייערך לכבודי טקס. השבט כולו ישתתף בו. אני מצפה לו בכיליון עיניים. כולם יסתכלו עליי בגאווה, ישירו וירקדו לכבודי. אני אהיה מושא להערצה, הארוחה הגדולה והדשנה תהייה רק לכבודי. בחלק השני יערכו לי טקס התקשרות עם אחת הילדות של השבט.

גיל ההתבגרות באלסקה
עם כניסת הנערה לתקופת בגרות מינית, כולאים אותה למשך שישה חודשים בצריף קטן, שממנו היא אינה רשאית לצאת, אלא עם חשיכה וגם אז רק עם אמה. עליה ללבוש בגד מיוחד שמכסה אותה. במשך כל התקופה הזו מעסיקים אותה בתפירת שמיכות מעור וסריגת כובעים וסלים. הכוונה שתלמד מלאכה, סבלנות ואורך רוח. עליה לצום ארבעה ימים. לאחר מכן מביאים לה מעט חלב וכד עם מים. את הכד הופכים שלוש פעמים לפני שמרשים לה לשתות וזאת כדי להרגיל אותה להתאפקות. מטרת החינוך הזה היא להשריש בבנות את התכונות המסורתיות הטובות שצריכות להיות באישה, המקובלות ככאלה בתרבות אלסקה: צייתנות, הכנעה, שקט, הקרבה עצמית ועבודה מתמדת. יש דגש גם על צניעות והופעה אישית נאה, ומה שחשוב הוא שעליה לדעת להסתיר את מחשבותיה. בכל שבט יהיו שינויים פה ושם, אבל המטרות העיקריות הן אלה שצויינו. לאחר מכן משיאים את הנערה.

מבחן "קרני הפר"
אתמול היה הערב החשוב של חיי, עליתי לדרגת "לוחם". מאז שנולדתי התכוננתי לרגע הזה. מגיל שלוש אני מתאמן במקלות ובחניתות. בגיל שבע היינו צריכים, כל ילדי השבט הצעירים, לירות חיצים אחד על השני. זה לא היה טקס מהנה. ילד אחד יורה והשני צריך להתחמק במהירות מן החץ. היו ילדים שבהחלט לא היו מספיק זריזים. אתם יכולים לחשוב שזהו טקס אכזרי, אבל זריזות זו תכונה חשובה ביותר באזור בו אנחנו חיים. היום היה יום "מבחן קרני הפר", אותו אנו אמורים לעבור רק בגיל .13 השכם בבוקר התאסף כל השבט במרכז הכפר, וראש השבט הביא את הפר. הפר היה גדול, כמעט בגובה שלי. כל השבט נעמד במעגל סביבי. הפר השתולל כאילו לא אכל שבוע. הייתי אמור לתפוס
אותו בקרניו ולהפילו ארצה. זה נראה לי כמו נצח, אבל בסוף הצלחתי, השכבתי אותו על האדמה. אני בוגר. הטקס עבר בשלום. אני לוחם צעיר. אני מוכן לטקס הבא שייערך בעוד חודש – טקס הנישואים.

התבגרות בקולומביה הבריטית, קנדה
בקולומביה הבריטית כוללים טקסי ההתבגרות מעשים סמליים – הבאים לסמל ברכה בעתיד של המתבגר/ת. אצל הבנים נהוג לגלגל אבנים במורד ההר, כאשר המתבגר אמור להשיג אותן. לפי המסורת, כך יתברך בקלות רגליים. המתבגרות נדרשות להביא כדי מים עטופים בשמלתן, מהמעיינות הרחוקים, טקס שמסמל ברכה ללידות קלות. בנוסף, בשבט ויקטוריה שבקולומביה הבריטית, כולל הטקס את התחלת הכתיבה של "שיר החיים" של הנער או הנערה. אל כל מתבגר/ת בגיל ,12 מוצמד חונך או חונכת ממשפחה אחרת, המסייע/ת לו/ה לחשוב על הזמנים הטובים והרעים שעברה בחייו, ולחבר את הבית הראשון של שירו/ה האישי. בגילאים ,20 30 ו,50- נכתבים בתים נוספים, וכך גם בעת חתונתו של אדם, בעת לידת ילדיו ובאירועים דרמטיים אחרים.

נקודות לדיון בחברותא:
* היזכרו בסרטונים בהם צפינו ועתה גם לאור מה שקראתם/ן:
* מהם המרכיבים של הטקסים השונים?
* מה משותף, ומה שונה?
* מה הייתם חשים אילו היה עליכם לעבור טקסים מעין אלו?
* האם לדעתכם יש דמיון בין טקס בר/בת המצווה ביהדות ובין הטקסים הנ"ל? במה?