משך הפעילות: כשעה וחצי
חומרים נדרשים: נספח 1
כללי
במהלך שיעור זה, נבקש לחשוף לתלמידנו ותלמידותינו, את המונח המופשט 'זהות'. ככזה, הרי שהעיסוק בנושא של זהות בכלל, וזהות יהודית בפרט, מורכב יחסית עבור כיתה ז'. לכן, נבקש בשיעור להציע כלים לעיסוק ב "זהות" – כדבר קונקרטי יותר, ולהציג את הנושא באופן ברור וגם חווייתי.
מטרות (המשתתפים/ות…):
· יתוודעו ויעמיקו בהבנת המושג המופשט 'זהות'
· יעמדו על קיומם של מעגלי שייכות רבים בחיינו, ובהתאמה גם על כינונן של תפיסות זהות שונות ומגוונות שלנו עצמנו – פנימיות שבתוכנו, יחד עם אלה החיצוניות לנו
· יבררו ויתמודדו בתהליכי המשגה והגדרת רבדים ומימדים בזהותם/ן האישית
· יעסקו בין השאר, גם בשם הפרטי ובשמותיו הנוספים של האדם, כמימד לזיהוי, זהות והזדהות
מהלך השיעור:
חלק א' – פתיחה: מי אני? (כעשרים וחמש דקות)
נציע למנחה לפתוח, ולהציג את עצמו/ה לכיתה, בסגנון: "שלום, קוראים לי … אני מורה ל … ואני גרה ב… אני אוהבת ל…"
נציג במליאה, את העיבוד לסיפור החסידי הקצרצר, "למה לא היית זושא?" (שסופר בשמו של רבי זושא, ממנהיגי תנועת החסידות בסוף המאה ה-18). הסיפור דן בייחודיות של כל פרט, שיש בו כוחות שרק הוא יכול לממש ומדגיש את חשיבות היותך "את/ה", בניגוד לחתירה להיות כמו כולם, או כמו מישהו אחר
ר' זושא היה רגיל לומר:
"כשאמות, בעולם הבא לא ישאלוני: 'מדוע לא היית משה רבנו?'
אלא ישאלו – 'מדוע לא היית זושא?'
נסביר, ונציף לדיון את השאלות הבאות:
– מדוע חושב זושא שלא תופנה אליו, השאלה הראשונה – "מדוע לא היית משה רבנו"? האם זו שאלה שקל או קשה לענות עליה?
– ולמה הוא חושב שתוצג לו דווקא השאלה השנייה? מה משמעותה? האם זו שאלה קשה יותר או קלה יותר?
– נבקש מהתלמידים והתלמידות, להעלות דוגמאות מחייהם/ן, למשמעותה של אימרה זו (מהם הדברים "שעושים" אותם/ן למי שהם/ן – למשל מתחום הלימודים או התחביבים)
– מאילו סיבות לדעתם/ן עלול אדם "לא להיות הוא עצמו ?" האם ייתכן בכלל מצב כזה?
חלק ב' – מה שמי ומי אני – עבודה אישית (כארבעים דקות)
נזמין את התלמידים והתלמידות לעבודה אישית, שתחילתה בעיסוק בטקסט מתוך מדרש תנחומא (ספר מדרשים מהמאה ה- 9, על התורה, ורובו כתוב עברית) והמשכה ביצירת תעודת זהות אישית [לדף העבודה הערוך – ר' בנספח 1; פורמט מוצע ל- "תעודת זהות" למילוי – ר' נספח 2].
במשימה אישית זו, נבקש לעמוד על הקשר העמוק בין שמו של האדם, שמו הפרטי, כינוייו ושמו הנישא למרחוק (מוניטין), כקשורים קשר בלתי יינתק מזהותו של האדם. בהמשך לכך, ידרשו התלמידים והתלמידות, להתמודדות יצירתית עם הגדרת זהותם/ן האישית והפרטית.
חלק ג' – נעים מאד! – סיכום ושיתוף חופשי (כעשרים דקות)
לאחר סיום העבודה האישית, נתכנס למליאה. כשאלת סיכום – נישאל את התלמידים והתלמידות, מתוך הדברים בהם סקנו בשיעור זה – לחשוב על דוגמאות מתוך מה שפגשנו במהלך השיעור (ובכן בשיעור הקודם, במידה והתקיים, בנושא "שורשים וכנפיים") – מה אם כן מגדיר מי אנחנו? מהם הדברים העיקריים שעושים אותנו מי שאנחנו?
בסיום, נמליץ בחום, להותיר מספר דקות, להסתובב בכיתה בחופשיות ולשתף בתעודות הזהות שיצרו. נציע להם/ן לשאול ולמוד על כל אחד ואחת בכיתה, לפחות דבר אחד שלא ידעו קודם…
נספח 1 – מי אני ומה שמי
דף עבודה אישי לתלמיד/ה
- מדרש: שלושת שמותיו של אדם
[מדרש – מלשון "דרש" או "חיפש", מדרשים נכתבו על מנת להסביר, לפרט או לפרש סיפורים וחוקים מהמקרא]
כבר לפני מעל אלף שנה, עמדו חז"ל על חשיבות שמו של אדם, במובן הפשוט אבל גם במובן רחב יותר, והקשר שבין זה לבין זהותו האישית:
¬ מדוע המדרש מדבר על "שלושה שמות" של אדם? הרי לאדם יש בדרך כלל רק שם אחד…
¬ מה ההבדל לדעתכם/ן, בין שלושת השמות הנזכרים המדרש? על פי מה נקבע כל אחד מהם?
¬ מדוע לדעתכם קובע המדרש שהשם "הטוב מכולם" הוא השם שאדם "קונה לעצמו"? מה פירוש השימוש בפועל "קונה" – להבדיל מהניסוח קודם ("קוראים לו")?
¬ ומה דעתכם/ן, איזה מהשמות הוא החשוב ביותר?
¬ ברוח דברי המדרש, חשבו על שמותיכם/ן השונים (מלבד השם שקיבלתם מהוריכם/ן), ורשמו:
¬ נסו לחשוב: מה היחס בין השמות השונים שרשמתם? )האם הם זהים, דומים, שונים, מנוגדים, משלימים?
2. תעודת הזהות שלי: משימה אישית
צרו לעצמכם/ן "תעודת זהות" אישית, אותה תציגו לכיתה – התייחסו בה לשאלות הבאות, רצוי בדרך יצירתית וצבעונית (למשל, היעזרו בדוגמאות ולשם המחשה, באיורים, קומיקס וכד') – כתבו / ציינו בה את:
שמכם/ן המלא ומשמעותו
שמות חיבה שניתנו לכם
מה אני אוהב לעשות?
מה מצחיק אותי?
מהי חברות בעיני?
מהו סגנון לבושי?
מהו המקום המועדף עליי?
מהי שאיפתי בעתיד?
מהו מעשה רע בעיניי?
מי אהוב/ה עליי?
מהו החג המועדף עליי?
מהי התקופה בשנה אותה אני הכי אוהב/ת?
מה חשוב בעיני ועליו אתעכב ועל מה אתפשר?
מהן נקודות החוזק שלי?
מהן נקודות החולשה שלי?