משך השיעור: כשעה – שעה ורבע
ציוד נדרש: מצגת עם המקורות הנדרשים כמפורט להלן, אפשרות להשמעת שירים, שאלון אישי "התשליך שלי" (ר' נספח) – עותק לכל תלמיד/ה. אופציונאלי: פתקים מעוצבים לכתיבת המשאלות האישיות (ר' להלן).

כללי
מנהג ה"תשליך", שהפך לחלק "מארון הטקסים היהודי", הוא למעשה מנהג מאוחר בתרבות ישראל, ואינו מוזכר אפילו בספר ההלכה "שולחן ערוך" שנכתב במאה ה.16- על פי מכלול העדויות הקיימות, בעיקר מקהילות אשכנז במאה ה17- , מניחים כי ראשיתו של המנהג בניסיון לצקת משמעות דתית ייחודית לצוהרי היום השני של ראש השנה. שעת הטקס (לאחר תפילת מנחה), מיקומו (מחוץ לבית הכנסת או ועל גדת הנהר), ההשתתפות של נשים וילדים, והמעשה שבליבו של הטקס (השלכת פירורי לחם למים) – כל אלה מלמדים שככל הנראה אין מדובר בטקס הלכתי מוכתב, אלא בהתפתחותו של צביון דתי ורוחני לפעילות עממית באופיה. על פי רוב, פוסקי ההלכה והדרשנים, מתייחסים אל טקס התשליך בדגש על הסמליות שבו ועל התהליך הנפשי הסובייקטיבי שעובר המאמין.

כאמור, את טקס התשליך נהוג לקיים ליד מקור מים חיים – נחל, מעיין, חוף ים. היציאה המשותפת לטבע לשם קיומו של טקס התשליך מעצימה מאוד את החוויה, כמובן. אולם, עם זאת, במידת הצורך, הרי שאפשר בהחלט לקיימו באופן משמעותי גם בשטח בית הספר, ליד הברזייה, או להשתמש בדלי מלא במים.
ואולם, בימים אלה, תחת מגבלות הקורונה, ייתכן וגם אפשרויות אלה אינן זמינות בידינו או אינן בטוחות דיין.
לכן, נבקש להציע כאן, מערך שיעור, המבקש להוות המשך וגלגול של מנהג התשליך המסורתי – ועם זאת "מכניס" אותו לבין קירות הכיתה, ובמידת הצורך גם אל מרחב הזום.

מטרות (בשיעור זה התלמידים/ות…):

• יתוועדו אל מנהג התשליך, מקורו ומשמעויותיו
• יתנסו במתודולוגיות המעודדות מחשבה אישית ועצמאית ורפלקציה
• יבחנו את משמעותם האישית והפרטית ואת יישומם, של הרעיונות העומדים בבסיס מנהג התשליך, בחייהם/ן שלהם/ן

מהלך השיעור – כללי:

• חלק א' – פתיחה, הפשרה ומבוא (כעשרים דקות)
• חלק ב' – שאלון "התשליך שלי" (כרבע שעה)
• חלק ג' – שיתוף, עיבוד וסיכום (כעשרים וחמש דקות)

חלק א' – פתיחה, הפשרה ומבוא (כעשרים דקות):

• נציע לפתוח, בהסבר קצר על טקס התשליך, ולהדגיש את הזכות שיש בהזמנה החגיגית שלפנינו – לעצור יחדיו ולהקדיש זמן לטקס משמעותי משותף, שיש בו גם מרחב אישי להתבוננות פנימה, לפרידה מדברים המכבידים עלינו, רגע לפני תחילתה של שנה חדשה. התקופה מזמינה אותנו להרהר על אודות מה שהיה ומה שיהיה. טקס התשליך מאפשר לנו בראש ובראשונה לתת מקום לתהליך החשיבה הזה, ואף לעודד מרחב שיאפשר באמת להתעמק בו, וללמוד ממנו.לאחר
• דברי הפתיחה, וכמעבר לעיקר הטקס, נשמיע את 'שיר אסיף' של נעמי שמר – בביצועה של רונית אופיר, בסרטון, המשלב גם את מילות השיר: https://www.youtube.com/watch?v=SallVX4DCuc
  נקדים ונסביר, כי השיר הוא בשפה גבוהה, וכי נברר ונבין את כל המילים והתוכן בהמשך, ואולם נזמין את התלמידים/ות, קודם כל להיפתח לחוויית האזנה והתרשמות ראשונית, נציע, כי ינסו "להתחבר" אל רוח השיר, ושלא יתעכבו על מילה זו או אחרת, אם אינה ברורה דיה, אלא על ההקשר והמסר בכללו.
• לאחר ההאזנה לשיר, נציג שוב מילותיו – והפעם נסביר, נבאר ונסכם את עיקרו:

שיר אסיף

מילים: איתמר פרת

לחן: נעמי שמר

אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת
כְּמוֹ יְבוּל בְּרָכָה, כָּבֵד מִשֵאת,
אֱסוֹף אֶת הַפְּרִיחָה, אֲשֶׁר גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת
שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת.

אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים
כְּמוֹ אֶת הַפְּרִי וְאֶת הַבָּר.
הָאֲדָמָה הִיא אֲפוֹרָה מִתַּחַת לַשְּלָפִים
וְאֵין לָהּ עוֹד לָתֵת לְךָ דָּבָר.

וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ
וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי,
רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.

פירוש מילים וביטויים:

הָאוֹתוֹת – הסימנים

כָּבֵד מִשֵאת – כבד מדי כדי לסחוב

גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת – הפריחה, כמו עונה, משיבה לזכרונות

בְּטֶרֶם עֵת – לפני הזמן

שְּלָפִים – גבעולי השיבולים הקצוצים, שנותרו בשדה, לאחר שהתבואה נאספה

וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ – הגבעול שנותר קצוץ בשדה, כבר לא "חולם" על השיבולת שהיה בעבר חלק ממנה, ושהיא עצמה כבר נאספה

נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי – מילים מתפילת 'כל נדרי' – תפילה קדושה במיוחד וחגיגית, הפותחת את תפילות יום הכיפורים

בְּעִתּוֹ – בזמנו

עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי – הגשם "ייתן חנינה" לאדמה– יציל את העפר, מיובש הקיץ

• לאחר מכן, נציג את המקור, למנהג התשליך, המבוסס על הפסוקים מספר מיכה:

מיכה פרק ז', פסוקים י"ח – י"ט, בדילוגים: "מי אל כמוך, נשא עון ועבר על פשע… ישוב ירחמנו יכבש עונתינו, ותשליך במצולות ים כל חטאתם;"

• נסביר ונבאר את משמעות הפסוק בכלל, ובהקשר לתקופת הסליחות, לקראת יום הכיפורים בפרט: נדגיש את התיאור של האל בפסוקים, כאל סלחן ורחמן, אל שמסכים לשאת את החטאים, המעשים הרעים והטעויות שלנו, אל שמוכן "לוותר לנו" ולשכוח מהם – ממש כאילו השליך אותם לים.
  נמשיג כמובן, כיצד הפך הפסוק, למקור ולשם המנהג "תשליך", טקס, שבו אכן, אנו משליכים באופן סמלי, את חטאינו – את הרע והלא נכון שעשינו השנה, למים

חלק ב' – שאלון "התשליך שלי": עבודה אישית /או משפחתית – במידת האפשר, במיוחד בעת למידה מקוונת – (כרבע שעה):

• נזמין את התלמידים/ות, לחשוב על המושג להשליך, כ-להיפרד, ולהסתכל, באופן אישי על השנה החולפת, ולהיזכר בדברים שירצו "להשליך" מעליהם/ן, לקראת השנה החדשה – למשל: הרגלים לא רצויים, משהו לא טוב שקרה לנו, פעילויות או מטלות שאינן חביבות עלינו, או תקריות המעוררות בנו אי-נחת, כדוגמת מעשה כלשהו שאנו מתחרטים עליו.
• בהמשך לכך, נחלק לכל תלמיד/ה, את השאלון "התשליך שלי" (בנספח להלן), ונזמין – לענות עליו, בהתאם, לדברים שכבר יחשבנו שנרצה להשליך… במידה והשיעור מתקיים באופן מקוון, ניתן לשלוח את השאלון מראש, או לשתף בצ'אט.

חלק ג' – שיתוף, עיבוד וסיכום (כעשרים וחמש דקות):

• לאחר העבודה על השאלונים, נזמין את התלמידים/ות (רצוי בסבב), לשתף בדבר אחד שבחרו להשליך – ולהסביר בקצרה את בחירתם/ן. כדאי להדגיש, שאפשר לבחור לשתף בדבר שנוח לי לשתף בו, ולשמור לעצמנו דברים אישיים יותר שכתבנו.
• לעיבוד וכסיכום, נציע לחזור ולהשמיע שיר, כדוגמת "לּו יְהִ י", או "הליכה לקיסריה", או "תודה" ("…על כל מה שבראת") וכד', והפעם, נזמין את התלמידים/ות לחשוב בעת ההאזנה – על משאלה אחת מיוחדת ופרטית, לשנה החדשה (אפשר גם לבקש לכתוב, ואף ניתן, להכין מראש פתקים ייעודיים, למשל בצורת רימון, לצורך הכתיבה).
• בדברי הסיום, נדגיש, כי הדרך שלנו ללמוד מטעויות ולהשתפר, מתחילה בהתבוננות, כנה ושקטה על עצמנו ועל מעשנו. הימים שבתחילת השנה בכלל, וטקס 'התשליך' בפרט – מזמן לנו אפשרות ומסגרת, לעבור תהליך כזה: להתבונן, להודות איפה שגינו, ולבחור לתקן.
  כמו כן, נציע להסב את תשומת ליבם של התלמידים/ות לבדוק אם ומהו הקשר, בין הדברים "שהשלכנו" לבין המשאלה שלנו לעתיד.

נספח:
דף עבודה אישי – 'התשליך שלי'
מה אני רוצה להשליך ממני, לקראת השנה החדשה?
דברים שנוגעים רק לעצמי (למשל: הרגלים שמפריעים לי, מקרים או אירועים שלא נהניתי מהם, או שציערו אותי…) –
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
דברים שביני ובין חבריי או חברותיי (למשל: האם פגעתי, האם נטרתי טינה, האם נהגתי שלא כשורה…)
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
דברים שביני ובין הסביבה (האם קרה שזלזלתי, לא שמרתי, יכולתי לעשות משהו – אבל התעצלתי….)
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
משהו נוסף?
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________

שתהיה לכולנו שנה טובה, וגמר חתימה טובה!