משך הפעילות: כשעה וחצי
ציוד נדרש: מצגת עם המקורות הנדרשים, אפשרות להאזנה ליו טיוב, דף המקורות + המאמר – לכל תלמיד/ה.
מטרות (בשיעור זה התלמידים/ות…):
- ירחיבו ויעמיקו את היכרותם עם כלי השופר ועם מנהגי התקיעה בו.
- יתנסו בהאזנה מכוונת ומודעת לתקיעת שופר, ובשיקוף והמשגת התחושות, שהתקיעה מעוררת.
- יעמדו על הקשר הלשוני בין שמו של השופר, לבין השורש ש.פ.ר – ויבחנו את המשמעות האישית של קשר זה, בעבורם.
מהלך השיעור – כללי:
- חלק א' – פתיחה: האזנה מוכוונת לתקיעת שופר ועיבוד אישי (כרבע שעה)
- חלק ב' – מצוות ומנהגי התקיעה בשופר והסמלים שמאחוריהם – פתיחה במליאה ועבודה בחברותות (כחצי שעה)
- חלק ג' – 'מפעל לייצור שופרות' – עבודה אישית בכיתה (כעשרים דקות)
- חלק ד' – 'משופר לשיפור' – דיון רעיוני בכיתה, ועיבוד אישי כעבודת בית (כעשרים דקות)
חלק א' – פתיחה: האזנה מוכוונת לתקיעת שופר ועיבוד אישי (כרבע שעה) –
- כפתיחה, נציע להשמיע בכיתה קול תקיעת שופר: https://www.youtube.com/watch?v=Jtm1gSUekwg . בהמשך,
- נזמין את התלמידים להתייחס בכתב לתחושותיהם, למשמע תקיעת השופר ולנתח כיצד קשורות תחושות אלו, ומה מקומן, בהקשר לתקופת הסליחות וראש השנה. כדאי לשתף.
חלק ב' – מצוות ומנהגי התקיעה בשופר והסמלים שמאחוריהם – פתיחה במליאה ועבודה בחברותות (כחצי שעה) –
נפתח חלק זה במליאה, בקריאה יחדיו במקורות שלהלן, מתהילים צ"ח ומספר במדבר פרק י', המתארים את תפקיד התקיעה בשופר ובחצוצרות בחברה היהודית בתקופת המקרא. חשוב לוודא כי הטקסטים הובנו כהלכה, ולהדגיש את שתי הפנים השונות התקיעה בחצוצרות (ובשופר): קריאה לאל במצב של צרה ומלחמה, ולחילופין בעת הודיה ושמחה, בחגים, מועדים וראשי חדשים.
תהלים, פרק צ"ח, פסוקים ד' – ו'
"הָרִיעוּ לַ-ה' כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ; זַמְּרוּ לַ-ה' בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה. בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' "
ספר במדבר, פרק י', פסוקים ט'-י'
"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם – וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."
- נציף בפני התלמידים/ות את השאלה, האם לדעתם יש קשר בין שני התפקידים הללו של התקיעה בשופר, לבין ראש השנה? (למשל – חג הטומן בתוכו חששות מהצפוי ובקשות לישועה, בעת ובעונה אחת יחד עם רגשות חג, הודיה ושמחה)
- נזמין את התלמידים לקרוא בחברותות את דף המקורות, המתארים את טעם ומהות התקיעה בשופר דווקא בראש השנה (מספר החינוך וממשנה התורה לרמב"ם) ולדון בשאלות הנלוות.
______________________________________________________________________________
'לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר' – מקורות לדיון בחברותות
ספר החינוך, פרשת פינחס, מצווה תה
[ספר החינוך: מהמאה ה-13, מתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה לפי גישתו של המחבר – שאינו ידוע]
וקול השופר- מעורר הרבה לב כל שומעיו, וכל שכן קול התרועה, כלומר: הקול הנשבר. ומלבד התעוררות שבו – יש לו לאדם זכר בדבר שישבור יצר ליבו הרע […] בשומעו קולות נשברים.
|
מנהגי הקולות ואופן התקיעה בשופר:
קול תקיעה – קול אחד ארוך וממושך. קול שברים – שלושה קולות קצרים. מכונים בתלמוד גם גניחות. קול תרועה – מספר רב של קולות קצרים ביותר (נהוג לעשות לפחות תשעה ברצף) |
משנה תורה לרמב"ם (ספר המדע, הלכות תשובה, פרק שלישי , הלכה ד)
[הרמב"ם: רבי משה בן מימון, מגדולי הרבנים והפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, רופא, חוקר ומנהיג]
אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.
שאלות למחשבה ודיון בחברותות:
קראו את המקורות מספר החינוך וממשנה תורה, וחשבו:
כיצד מתוארת תקיעת השופר? מה מטרותיה לפי שני המקורות?
אלו רגשות ומחשבות מבקשת תקיעת השופר לעורר בקרב המאזינים?
האם חשנו רגשות דומים כאשר האזנו לתקיעת השופר?
__________________________________________________________________________________
חלק ג' – 'מפעל לייצור שופרות': עבודה אישית בכיתה (כעשרים דקות) –
נזמין את התלמידים לקרוא את המאמר על אודות ביקור במפעל לייצור שופרות, ולענות על השאלות (נכון / לא נכון) שבעקבותיו. כאן, מופיעות השאלות בתוספת התשובה הנכונה לצידן – מודגשות בפונט אחר. חשוב! יש לשים לב להשמיטן, מהדף שיחולק לתלמידים/ות.
ביקור במפעל לשופרות – עבודה אישית בכיתה:
לקראת יום הכיפורים, יצאו תלמידי כיתות ה' מבית הספר "השרון" לסיור במפעל לשופרות עם המורה יפעת. יובל, אחת התלמידות, פרסמה מאמר על כך בעיתון בית הספר.
קראו את המאמר, וענו נכון / לא נכון על השאלות שאחריו:
"היית פעם במפעל לשופרות? לכל תלמידות ותלמידי כיתה ה' שלנו הייתה זו הפעם הראשונה! ביקרנו במפעל משפחתי, בו עובדים אב ובן שלמדו מהדורות הקודמים כיצד להכין שופרות. הופתענו לגלות שהכנת שופר אורכת זמן רב, ולא תמיד מצליחה. למעשה, הרבה מקרני הכבשים או האיילים [הסבר בצד: כבשים בוגרים ממין זכר] או החיות האחרות שמכינים מהן שופרות נסדקות או מנוקבות בתהליך ההכנה, ואז על פי המסורת לא ניתן להשתמש בהן לתקיעה. הופתענו לגלות שהמפעל עובד כל השנה, שכן, מסתבר שהשופר הוא כלי נשיפה שימושי מאוד! בתנ"ך מסופר שהשתמשו בשופר יותר מכל כלי נגינה אחר כדי להכריז הכרזות חשובות, כדי לצאת למלחמה וכדי לרגש או לעורר את העם, וארכיאולוגים והיסטוריונים גילו שלא רק בקרב עם ישראל השתמשו בשופר.
יצחק, מייצר השופרות, לימד את יפעת המורה לתקוע בשופר. הוא אמר שעל מנת להצליח לתקוע יש להצמיד את השופר לשפתיים ולנשוף בחוזקה את האות פ"א. יפעת האדימה והתאמצה מאוד, ואחרי שהצליחה לתקוע תקיעה חזקה ומפחידה אמרה: "אני לא מאמינה שבבית הכנסת בשכונה מצליחים לתקוע מאה פעמים ביום אחד! זה בטח מעייף!". יצחק צחק ואמר: "אולי זה מעייף, וגם משמח מאוד ואפילו מעט מפחיד, אבל מכיוון שקוראים לי יצחק זה גם מרגיע מאוד, כי זה מזכיר את הסיפור מספר בראשית שבו הציל האל את יצחק וסיפק לאברהם אייל במקומו". שאלנו את יפעת אם תרצה השנה לתקוע לכולנו בשופר בבית הספר, והיא הסכימה".
קראו את המשפטים וסמנו בכל משפט, האם המשפט נכון או לא נכון
- השופר הוא כלי הקשה – נכון / לא נכון (לא נכון)
- השופר מזכיר את סיפור עקידת יצחק ולכן עשוי מקרן של איל – נכון / לא נכון (נכון)
- שופר שיש בו נקב או סדק אי אפשר לתקן והוא פסול לשימוש – נכון / לא נכון (נכון)
- השופר הוא כלי הנגינה שמוזכר הכי פעמים בתנ"ך – נכון / לא נכון (נכון)
- בימי קדם השופר היה בשימוש רק בקרב עם ישראל – נכון / לא נכון (לא נכון)
- השופר שימש רק לתקיעה בראש השנה – נכון / לא נכון (לא נכון)
- על פי ההלכה אסור לאישה לתקוע בשופר – נכון / לא נכון (לא נכון)
- חלק גדול מקהילות ישראל נוהגים בראש השנה לתקוע 100 תקיעות בשופר- נכון / לא נכון (נכון)
חלק ד' – 'משופר לשיפור' – דיון מסכם קצר בכיתה, והכוונה לעיבוד האישי בעבודת בית (כעשרים דקות) –
- נציג ונמשיג את הקשר בין המילה 'שופר' לשורש שממנו נגזרה – ש.פ.ר, ולשימושיו הלשוניים היומיומיים.
- נזמין את התלמידים/ות לעיין בצירופי הלשון והביטויים הקשורים לשורש זה, ולהסבירם על דרך המשמעות האישית עבורם – בהקשר של "מקצה שיפורים" לקראת השנה החדשה.
שופר ושיפור בלשון העברית ומקצה השיפורים שלי…
לקראת השנה החדשה, ענו על השאלות האישיות שלפניכם – לאור ובהשראת הביטויים הבאים:
הביטוי | פירושו | משמעותו עבורי: |
'המצב שַׁפִּיר' | המצב טוב |
על מה אני רוצה להודות בנוגע לשנה היוצאת? ומה אני רוצה לשפר?
|
'שפר עלי מזלי' | התמזל מזלי, הצלחתי בדרכי, "שיחקתי אותה!" |
אילו ציפיות יש לי מעצמי השנה? במה אני מקווה להצליח השנה?
|
'אמרי שפר' | דברים של טוב טעם ותבונה |
אלו תחומים ונושאים חדשים הייתי רוצה ללמוד ולהכיר השנה?
|
'משׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא' | מהמשובח והמובחר ביותר [מארמית: שׁוּפְרָא = יופי, תפארת]. |
מה אני מאחל/ת לעצמי לקראת השנה החדשה? ומה אני מאחל/ת למשפחה?
|