משך הפעילות: כשעה וחצי

חומרים נדרשים: קטעי קריאה ונספחים

כללי:

במהלך שיעור זה, נבקש לעמוד על משמעותו הרחבה של רעיון המורשת המשפחתית, הבין דורית, בסיפורו של העם היהודי בכלל, ובחיינו בפרט. יחד נבחן מגוון רחב של ביטויים ודרכים במורשת זו: מסורות ייחודיות, מנהגים, ערכים, שירים, טקסים ועוד.

מטרות (המשתתפים/ות…):

· יעמדו על משמעותה, נדבכיה וביטוייה הרבים של מורשת בין דורית

· יבררו וימשיגו את מקומה, ייחודה וחשיבותה של המורשת הבין דורית בסיפורם/ן האישי והמשפחתי

· יתלבטו בשאלות של המשכיות והתחדשות, והקשר בין אלה, בחייהם/ן

· יעסקו בין השאר, גם בשם הפרטי, כמימד לזיהוי, זהות והזדהות, וכמבטא מימדים ורבדים ערכיים שונים בהתפתחות העם היהודי והשפה העברית

מהלך השיעור:

חלק א' – פתיחה: מי אני ומה שמי? (כחצי שעה)

– בתחילת הסדנא נסביר לתלמידים/ות, שנפתח בפעילות שתסייע לנו להכיר זה את זה טוב יותר, וגם קצת להכיר את עצמנו ואת משפחותינו טוב יותר:

– נבקש מכמה מתנדבים/ות, להציג עצמם/ן בשם הפרטי, ולהסביר את משמעות השם ו/או הסיבה לכך שנקראו בשם זה (אם אכן יש סיבה מיוחדת, כגון על שם הסב או הסבתא) – במידת האפשר, ובתלוי במספר התלמידים/ות – רצוי כמובן, לקיים שיחה זו בסבב בין כולם/ן.

[לדוגמא: מיכל – שם המופיע בתנ"ך; ספיר – אבן מאבני החושן המוזכרות בתורה; רותם – שם של פרח; תמר – על שם סבתא; ארבל – על שם ההר; תום – שם של ערך (תמימות); נוי – שם הקשור לאסתטיקה וליופי (גם כאן, סוג של ערך); מעין – פלג מים…

– לאחר שהציגו את שמם/ן ואת משמעותו, ננסה לזהות יחד איתם/ן ולמיין, "קבוצות" של שמות, הקרובים במשמעותם או בהקשרם. לדוגמא: סמנו בכוכבית את שמות כל הילדים/ות שנקראו על שם קרוב/ה משפחה. ולהבדיל, סמנו ב X את השמות הקשורים, גם בעקיפין (כמו השם 'מעין') לנופיה של ארץ ישראל; בעיגול נסמן את כל השמות שמקורם בתנ"ך, וכן הלאה.

במקביל, בצד הלוח, נערוך רשימה מסודרת, של כותרות הקבוצות, שזיהינו והגדרנו. הערה: יתכן מאד ויהיו מספר שמות לועזיים או ייחודיים, אותם לא נוכל לשייך לאחת הקבוצות. באם נידרש לכך, נסביר, שכידוע, כאשר מנסים לנסח כללים, יישארו לנו תמיד כמה 'יוצאים מהכלל'.

– כסיכום חלק זה, נבקש לחדד, להסביר ולהמשיג – כיצד זה התגלה לנו כבר בכיתה זו, כי רובם המכריע של השמות שלנו, קשורים לדברים ולרעיונות שמחברים בין היהודים בעולם, ובכך יוצרים את העם היהודי: ערכים מיוחדים, קשר לארץ ישראל ונופיה, זיכרון היסטורי מתמשך – שמות העוברים מדור לדור, התנ"ך, וכד'.

חלק ב' – 'שתלתם ניגונים' – שורשים וכנפיים – בחברותות (כחצי שעה – ארבעים דקות)

נזמין את התלמידים והתלמידות להתחלק לחברותות (רצוי 4 לכל היותר, בכל חברותא), ולהתעמק בשני טקסטים הנוגעים לענייננו: בחלקו הראשון של שירה של פניה ברגשטיין, 'שתלתם ניגונים', ובקטע המוכר – 'שורשים וכנפיים', מספרו של אמנון שמוש, "תמונות מבית הספר העממי", ולדון ולהעמיק בשאלות המלוות. {לדף מקורות ערוך – ר' בנספח 1].

לסיוע למנחה, להלן תמצית התשובות, לשאלות בדף המקורות, הנוגעות לשיר 'שתלתם ניגונים':

– מהו לדעתכם/ן, נושא השיר? הכרה של המשוררת בכך שהמורשת שאפיינה את ביתה )"ניגונים"( נטמעה בה בגיל מוקדם, וכעת, בבגרותה מתגלה שהיא ממש חלק ממנה.

– המשוררת מתארת זיכרונות ילדות נשכחים הקשורים לשירים מסוימים. מעבר לזיכרונות ולשירים עצמם, מה עוד לדעתכם/ן מסמלים כאן השיר והניגון? משל למה הם? השיר והניגון מסמלים את המסורת שהמשוררת גדלה על ברכיה.

– המשוררת מתארת בגעגוע את האופן שבו הועברה אליה המסורת בילדותה. לפי השיר, מהי הדרך העיקרית שבה עברה המורשת של משפחתה אל המשוררת? דרך חווייתית – באמצעות ניגונים ושירים.

– מהם היתרונות לדעתכם/ן יתרונות בשיטה חינוכית זו? נראה כי הדרך החינוך העיקרית לא הייתה זו שעברה בהטפה או בנוקשות, כי אם זו שעברה דרך חוויה רגשית של שירה, דמע וצחוק. כוחה הוא בכך שהילד לא מרגיש שהחינוך נכפה עליו מבחוץ, אלא הוא מתחבר באופן טבעי לחיים עצמם.

– מהם הדברים שגדלים וצומחים במשוררת? זיכרונות, ערכים, מנהגים, מסורות

– מהם הדימויים החקלאיים שבהם משתמשת המשוררת לתאר את השפעת הבית? מדוע לדעתכם/ן היא משתמשת דווקא בדימויים אלו מעולם החקלאות? שתילה, זריעת גרעינים וכד'. זו דרכה של המשוררת לתאר את ההשפעה ההולכת ונובטת לאורך השנים. השפעה שבתחילה לא הייתה ניכרת, אך בחלוף הזמן הולכת ומופיעה. אפשר לציין את העובדה שהמשוררת מתגוררת בהתיישבות חקלאית ומשתמשת בדימויים מאותו עולם.

חלק ג' – אסיף, ועיבוד אישי כסיכום (כחצי שעה)

לאחר סיום העבודה בחברותות, נתכנס למליאה. ונזמין נציג/ה מכל חברותא, לשתף בדיון שערכו, לגבי אחד מהטקסטים.

לאחר מכן, נסביר, כי נבקש עכשיו לקחת את הרעיונות שפגשנו בשיעור, לתוך חיינו אנו, ולבחון מה משמעותם האישית עבורנו.

נחלק לכל תלמיד/ה כרטיסיה אישית (נספח 2), ונזמין אותם/ן לרשום, לפחות 5 דוגמאות אישיות – הנוגעות לשורשים/לניגונים שנטעו בהם הוריהם, וכיצד ובמה, אלה מאפשרים ומעניקים להם/ן – "כנפיים".

אם נותר זמן, רצוי כמובן להזמין לשתף.

נספח 1 – ניגונים, שורשים וכנפיים

דף מקורות לתלמיד/ה

1. השיר 'שתלתם ניגונים', נכתב על ידי המשוררת פניה ברגשטיין, שעלתה לארץ מפולין והצטרפה לחלוצים שהקימו את קיבוץ גבת. השיר נכתב בשנת 1944, כאשר באירופה התחוללה השואה וכמה מבני משפחתה נותרו מאחור ולבסוף אף נספו שם. לפניכם שני הבתים הראשונים מהשיר. קראו את השיר ואת הקטע הבא אחריו, מספרו של אמנון שמוש, וענו על השאלות הנלוות אליהם:

   
   ¬ מהו לדעתכם/ן, נושא השיר?

   ¬ המשוררת מתארת זיכרונות ילדות נשכחים הקשורים לשירים מסוימים. מעבר לזיכרונות ולשירים עצמם, מה עוד לדעתכם/ן מסמלים כאן השיר והניגון? משל למה הם?

   ¬ המשוררת מתארת בגעגוע את האופן שבו הועברה אליה המסורת בילדותה. לפי השיר, מהי הדרך העיקרית שבה עברה המורשת של משפחתה אל המשוררת?

   ¬ מהם היתרונות לדעתכם/ן יתרונות בשיטה חינוכית זו?

   ¬ מהם הדברים שגדלים וצומחים במשוררת?

   ¬ מהם הדימויים החקלאיים שבהם משתמשת המשוררת לתאר את השפעת הבית? מדוע לדעתכם/ן היא משתמשת דווקא בדימויים אלו מעולם החקלאות?

2. שורשים וכנפיים / אמנון שמוש, מתוך "תמונות מבית הספר העממי"

   והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות שאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב. אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים, גם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים, אם ליבו חפץ בכנפיים? (כתבתי שלושה סימני שאלה, אחר כך מחקתי שניים). השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו. והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע.

   קניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ, שבסתר ענפיו הן חוסות. על כן, סיימתי, כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.

   ¬ מה לדעתכם מסמלים השורשים, ומה מסמלות הכנפיים?

   ¬ שערו: איך נראים חייו של אדם, שבחר להיות מחובר רק לשורשיו?

   ¬ איך נראים חייו של אדם שבחר להתנתק מהשורשים, ויש לו רק "כנפיים"?

   ¬ "כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים" – למה, לדעתכם, התכוון אמנון שמוש?

   ¬ האם תמיד השורשים משתלבים עם הכנפיים או שלפעמים צריך לעשות ויתורים? הסבירו דבריכם.

נספח 2 – ניגונים, שורשים וכנפיים

כרטיסיה לעיבוד אישי