משך השיעור: כשעה – שעה וחצי 

ציוד נדרש: מצגת עם המקורות הנדרשים, דף המקורות להצגה – או מודפס, לכל תלמיד/ה

כללי 

ארבעת המועדים של צומות החורבן, והעשירי בטבת ביניהם (יחד עם י"ז בתמוז, ט' באב ו-ג' תשרי), מוזכרים לראשונה כבר במקרא, בספר מלכים ב', בפרקים כ"ד – כ"ה, המספרים על כיבוש ירושלים והריסתה על ידי הבבלים, על הגלות לבבל ועל חורבנו של בית המקדש הראשון, במאה השישית לפני הספירה. לאורך הדורות התקבלו מועדים אלה כימי תענית, אבל וזיכרון לחורבן בתי המקדש הראשון השני גם יחד.  

י' בטבת – מתואר בספר מלכים, כיום שבו החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים בשנת 588 לפסה"נ. המצור נמשך במשך שנה וחצי, עד לכיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה באב, בשנת 586 לפסה"נ.  

בלוח שנת הלימודים שלנו, במערכת החינוך הממלכתית בישראל, חודש טבת, הוא הזדמנות עבורנו, לדון עם תלמידנו, במושגים ובערכים משמעותיים, העולים מהדרך המסורתית, להנצחת סיפור חורבן בית המקדש והגלות בת אלפיים השנה, שבאה על העם היהודי בעקבותיו. 

רובם של רעיונות וערכים אלה, כדוגמת 'ריבונות', 'שנאת חינם' ו-'תרבות המחלוקת', מקורם אמנם בתפיסת העולם דתית-אמונית-מסורתית היהודית, אולם הם הזמנה לשיח שהינו גם אוניברסלי ומודרני מחד, ולאומי – ציוני, עכשווי וישראלי מאידך. 

בשיעור זה, נבקש לחשוף את התלמידים/ות לארבעת צומות החורבן בכלל, ול-י' בטבת בפרט, ולהכיר את המסורת הידועה, לפיה חרב בית המקדש השני, בגלל 'שנאת חינם', ולברר יחדיו את משמעותו של ביטוי זה, הן עבור דור החורבן, והן עבורנו אנו כיום. 

מטרות (התלמידים/ות…): 

• יערכו היכרות ראשונית עם 'ארבעת צומות החורבן' בכלל, ועם – י' בטבת, בפרט. 
• יתוודעו למושג 'שנאת חינם', יעמדו על הקשרו ויבחנו את משמעותו, המסורתית והעכשווית .  'יחשפו לאגדות החורבן, לאווירה ולמסרים החברתיים הנשקפים מהן, באמצעות לימוד המובהקת שבהן – האגדה על קמצא ובר קמצא. 
• יתמודדו עם יציקת משמעות חברתית עכשווית, לאזהרתם המהדהדת של חז"ל בדבר כוח החורבן  הטמון ב-'שנאת חינם'. 

מהלך השיעור – כללי: 

• חלק א' – פתיחה ומבוא: היכרות עם מועדי ארבעת הצומות והרקע להתפתחות המושג 'שנאת חינם' (כעשרים דקות) 
• חלק ב' – 'קמצא ובר קמצא' – לימוד בחברותות (כעשרים דקות – חצי שעה) 
• חלק ג' – אסיף, עיבוד וסיכום: חברה מוסרית וערבות הדדית (כעשרים דקות – חצי שעה) 

חלק א' – פתיחה: היכרות עם מועדי ארבעת הצומות והמושג 'שנאת חינם' (כעשרים דקות) 

נציע לפתוח את השיעור, בהצגה מסודרת של ארבעת הצומות.  

כדאי להראותם בהקשרם גם בלוח השנה ובמידת הצורך, אפשר להציג ולקרוא עם התלמידים/ות (ולהסביר), את קטע המבוא שלהלן. 

חשוב שנדגיש בהקשר זה, את מעמדו של בית המקדש, בארץ ישראל הקדומה. ידוע ומובן כי היה זה מרכז הפולחן הדתי, אולם יש להציף כי מתוקף כך, היה זה גם המרכז החברתי, המשפטי, המנהלי ואף הכלכלי, של היהודים בארץ ישראל.  

נבקש להמשיג כאן, כי בעולם הקדום, ואף עד תקופתנו אנו – משמעותה של חירות, היא לעיתים האפשרות לאחוז בדתך ולקיים אורח חיים יהודי עצמאי, באופן רשמי ובגלוי – ובכך יש דמיון, במימדים רבים, גם למושג "הריבונות" המודרני. 

בהמשך לכך, נסביר, כי על פי המסורת, חורבן הבית השני וירושלים בידי הרומאים, היה תוצאה של שנאת חינם:  

שנאה ואיבה, ללא כל סיבה ממשית, בין היהודים לבין עצמם. שנאה זו הייתה החוליה הראשונה בהתדרדרות החברתית, שגררה תופעה של מסירת יהודים לשלטון הרומי על ידי יהודים אחרים. כך התפתחה התפיסה כי למעשה, שנאת החינם היא זו שהביאה בסופו של דבר לחורבן:  התפוררות וחורבן חברתי פנימי, שסופו שהביא לחורבן הלאומי על ידי הכובש הרומי מחוץ.  

נציג את הטקסט הקצר הבא מהתלמוד הבבלי, נקרא יחדיו, ונעלה לדיון קצר את השאלות שלהלן (בהתאמה לפי גיל התלמידים/ות). 

נעלה נקודות לדיון (לפי גיל הכיתה): 

• מהי לדעתכם/ן המשמעות של ההדגשה, כי בימי בית המקדש השני עסקו בתורה, במצוות ובגמילות חסדים? מה מייצגים תחומים אלה, ומדוע לא היה בכך די בכדי למנוע את החורבן? 
• מדוע, לדעתכם/ן, ייחסו חז"ל את החורבן לשנאה? 
• האם יש שנאה שהיא לא "חינם"? שהיא מוצדקת? 

חלק ב' – 'קמצא ובר קמצא' – לימוד בחברותות (כעשרים דקות – חצי שעה) 

נזמין את התלמידים/ות להכיר בחברותות, את הסיפור אודות קמצא ובר קמצא.  

נקדים ונסביר, כי זה הוא סיפור מכונן במורשת היהודית. סיפור הנחשב כסמל וכדוגמה, לכיצד ההתדרדרות והקרע החברתי בין היהודים המפולגים והמסוכסכים, בינם לבין עצמם, הם שהביאו עליהם, בסופו של דבר, את החורבן – חורבן אישי, חברתי ולאומי. 

במידת האפשר, נמליץ כאן, על עבודה בזוגות, ובכל מקרה, כדאי, גם במקרה של שיעור מקוון, כאשר יש צורך לפצל לחדרים, לעשות זאת בחברותות קטנות ככל הניתן.  

חלק ג' – אסיף, עיבוד וסיכום: חברה מוסרית וערבות הדדית (כעשרים דקות – חצי שעה) 

נתכנס, ונזמין לשתף בקצרה מהדיונים בחברותות, בדגש על השאלה האחרונה שהיתה לפניהם/ן, בנוגע למשמעותו הרלבנטית של הסיפור (הם התבקשו לחשוב על מצבים דומים, למוצג בסיפור, בחיינו אנו כיום ובשאלה, כיצד עלינו לנהוג בהם)

כסיכום, נעלה את השאלות –   

מדוע, לדעתם/ן, חשוב לזכור את חורבן בית המקדש גם היום, לאחר התקומה והקמת מדינת ישראל? 

ומה לדעתם/ן תפקיד ההסבר של שנאת חינם, כסיבה המרכזית לחורבן – בימינו? 

לסיום, נשזור בין הרעיונות שעלו בשיעור, בחלק האסיף במיוחד – ונקשור בין אלה, לבין העובדה ש – י' בטבת, נקבע כיום הקדיש הכללי – יום שבו זוכרים את הקורבנות של שנאת חינם מצד העמים, למשל קורבנות השואה.