משך הפעילות: כשעה – שעה ורבע
ציוד נדרש: אפשרות להקרנת סרטון; מצגת (עם התמונות והמקורות שלהלן); דפי עבודה לחברותות (ר' בנספח) – מודפסים כמספר התלמידים/ות בכתה
מטרות הפעילות (התלמידים/ות…):
- יתוודעו אל הסוגיות העולות במגילת אסתר, בנוגע לחייהם וזהותם של יהודי/ות התפוצות
- יבחנו סוגיות אלה, בהקשר רלבנטי גם בתקופתנו אנו
- יעמדו על הדומה והשונה, במנהגי חג הפורים, בחייהם כאן בישראל, ובתפוצות
- יבססו היכרות ותחושת זיקה עם יהדות התפוצות, ברוח ובהקשר של התפיסה – "עם אחד ומפוזר"
מתוך: "סביבונים ועץ אשוח: כך חוגגים את החגים בתפוצות" | פורסם באתר mako, 28/09/16
אחד הדברים היפים ביהדות, הוא שאתם יכולים להגיע מהקצה השני של העולם, ועדיין לגלות שכולם שם חוגגים את החגים בדיוק כמו שאתם מכירים. זה כנראה מה שהחזיק אותנו 2,000 שנה, העובדה שלא משנה איפה נהיה, באיזה חלק של הגלובוס, באיזו שנה בהיסטוריה – דור אחרי דור תמיד נשב לשולחן בראש השנה עם תפוח וראש של דג, ותמיד נאכל מצות ונקריא את ההגדה בפסח.
עם השנים התגבשו שלל תתי מנהגים לעדות השונות – כל אחד והמאכלים המיוחדים לכל חג, והאופן שבו מתפללים. כל אחד אימץ וסיגל לעצמו דברים שמתאימים למקום שממנו בא. אבל הליבה זהה, וכנראה תמיד תהיה.
בישראל יש דרך מאוד מסוימת לחגוג את החגים, וגם בתפוצות חוגגים את כולם בשמחה גדולה. אבל בכל זאת יש כמה הבדלים. המרחק מירושלים, השוני של השפה, והעובדה שהזהות היא יהודית אבל לא ישראלית, עשו את שלהם. אז איך חוגגים את חגי ישראל מעבר לים? כל חג והמאפיינים הייחודיים שלו. לרגל חגי תשרי העומדים בפתח – הנה מה שרציתם לדעת על החגים בתפוצות: […]
פורים: שמח ומבדח וקהילתי
נכון שפורים הוא אחד החגים השמחים שיש? למעשה – אחת המצוות הגדולות של פורים היא לשמוח. אז גם בתפוצות שמחים וצוהלים, אבל בצורה יותר צנועה. כי אין פה רשויות מקומיות שחוסמות את הרחובות הראשיים ומארגנות עדלידא ומסיבות בכיכר העיר, ולכן פורים הוא דוגמה לחג שבו הקהילה חוגגת לעצמה, בעוד שכולם מסביב עסוקים בשלהם. בחלק מהמקומות יש מסיבות פורים בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים, ילדים שלומדים בבתי ספר יהודיים הולכים לבית הספר מחופשים וכולם כולם נותנים משלוחי מנות. אה, ואוזני המן אפשר למצוא במאפיות היהודיות כבר בינואר. שמח אמרנו. […]
מהלך הפעילות – כללי:
- חלק א' – "ליהודים [בכל העולם] היתה שמחה וששון ויקר" – שיח פתיחה ומבוא (כעשרים דקות)
- חלק ב' – "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם" – עבודה בחברותות (כעשרים דקות)
- חלק ג' – "דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ" – אסיף, עיבוד וסיכום (כעשרים דקות)
פירוט מהלך הפעילות:
חלק א' – "ליהודים [בכל העולם] היתה שמחה וששון ויקר" – שיח פתיחה ומבוא (כעשרים דקות)
- נפתח ונסביר, כי פורים, כמו שאר חגי העם היהודי, נחוג ברחבי העולם כולו. לפורים ולמגילת אסתר, יש חשיבות מיוחדת בהקשר של חיים יהודים בתפוצות, ואולם, תחילה וכפתיחה, נצפה בסרטון קצר, מקריאת מגילת אסתר, שצולמה לפני מספר שנים, בבית כנסת יהודי בסקיילייק, עיר בג'ורג'יה, ארצות הברית.
ננסה לשים לב ביחד – מה דומה, ומה שונה, מחגיגות פורים שלנו? נשים לב למיקום, לקהל, לתחפושות, לשפה, או יותר נכון לשפות, שמדוברות בו: https://www.youtube.com/watch?v=J2uiMkuqe24
- לאחר הצפייה בסרטון, נעלה לדיון קצר, את השאלות שהוצעו לעיל.
בין השאר, נסב את תשומת הלב, לכך שהקהילה היהודית האמריקאית, אותה פגשנו בסרטון, מתכנסת בבית הכנסת לקריאת מגילת אסתר, וסביב קיום המצווה הדתית של קריאת המגילה, מתקיימת למעשה, כל חגיגת הפורים של אותה קהילה (להבדיל למשל מהפורימון בבית הספר, או תהלוכת הפורים שבישוב שלנו וכד').
נשים לב כי זוהי קהילה דוברת אנגלית, ואולם שמענו גם את השפה הספרדית, ובעיקר, יש להדגיש – קריאת המגילה, נעשית בשפה העברית! כך, גם הרב שמברך, 'מזל טוב' – עושה זאת, בעברית.
אפשר להתרשם, כי היו הרבה תחפושות שניתן למצוא גם אצלנו, כמו נינג'ה, או מלכת אסתר, ואולם מעניין לשים לב, כי בסרטון רואים, שלא רק ילדות וילדים התחפשו, אלא גם המבוגרים. ראינו תחפושות שנלקחו מהעולם הפוליטי (למשל תחפושת של דונלד טראמפ), או תחפושת של שחקני ספורט פופולאריים – תחפושות שפחות נהוגות אצלנו, בתרבות הישראלית.
- כמעין סיכום וכעיבוד לחלק הזה, ועוד ובהקשר למגיפת הקורונה – שהכבידה על ילדות וילדים בכל העולם, נציג את התמונות הבאות:
- מול התמונות, ובהקשרן, נסכם את הפתיחה, נמשיג ונדגיש, כי אמנם ראינו שיש הבדלים, בין חגיגת הפורים הישראלית, שאנו מכירות ומכירים, לבין זו היהודית-אמריקאית – אבל גם ראינו, שרב הדומה על השונה, וכי העיקר הוא משותף – סיפור חג הפורים, השמחה, התחפושות – וגם שותפות גורל וערבות הדדית.
- נמשיך, ונציף, את הקשר המעגלי – כולנו ברחבי העולם היהודי חוגגים את חג הפורים ואת המסופר במגילת אסתר, שכבר בה בתוכה, בסיפור פורים עצמו – טמונים רעיונות אלה…
- נציג עתה, את הפסוק המוכר ממגילת אסתר, פרק ג':
- נסביר את הפסוק, עם הדגשים הבאים:
המן מונה ארבע סיבות שונות, כדי לשכנע את אחשוורוש לצאת נגד היהודים:
הנימוק הראשון – "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" – בא להדגיש, כי למרות שיהודים מפוזרים ומפורדים בין האומות, הם עדיין תופסים עצמם כשייכים "לעם אחד". גם כיום המציאות דומה – העם היהודי, תופס עצמו כעם אחד, שגם בימינו, מפוזר בקהילות, ברחבי כל העולם (ורק כמחציתם חיים במדינת ישראל).
הנימוק השני – "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם" – מתאר כי, העם היהודי, שמר ושומר על המסורת היהודית, שמר על אורחות חייו ועל מנהגיו, השונים מאלה של הסביבה הנכרית.
הנימוק השלישי – "וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים" – בו טען המן, כי מכיוון שהיהודים, שומרים על אורחות חייהם הנבדלים, ורואים את מצוות התורה כמחייבות, הרי שכנראה ומן הסתם, הם אינם מצייתים לחוקי המלך אחשוורוש, השולטים בפרס.
הנימוק הרביעי – "וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" – ממחיש, כיצד שנאת האחר והשונה, במקרה זה שנאת היהודים, מדרדרת להסתה ואלימות.
- נסכם חלק זה, ונסביר, כי המשמעויות הרבות, של פסוק אחד בודד, ממגילת אסתר הקדומה, רלבנטיות, במידה מסויימת, גם בימינו. כך, כפי שהדגיש המן, גם בימינו העם היהודי, מפוזר בין עמים אחרים וחי בקרבם. עם ששומר על צביונו, לעיתים שונה ומיוחד מהסביבה. ולצערנו גם כיום, שוני ויחוד זה, מעוררים לעיתים חשדנות ועוינות.
- נדגיש – כי לצד החששות המשותפים ושותפות הגורל, שהגדירו אותנו כעם על פי המסופר במגילת אסתר, הרי שהמגילה גם מציעה לנו דרכים רבות וחיוביות שמגדירות אותנו כעם אחד, הגדרה לתתבסס רק ל מה שיגידו צוררים ורשים כמו המן, או כמו פרעה. נסביר, כי עתה, בחברותות של זוגות, ננסה להתוודע למימד כזה, גם הוא היישר מתוך מגילת אסתר עצמה.
חלק ב' – "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם" – עבודה בחברותות (כעשרים דקות)
- נזמין עתה את התלמידים/ות לעבודה בחברותות, רצוי בזוגות, שתתמקד בפסוקים נוספים, ממגילת אסתר, אשר יציעו לנו דרך להגדיר את משמעות היותנו עם, ממקום חיובי של ערכים, ולא מתוך פחד, או התבדלות – ר' דף מקורות בנספח להלן.
חלק ג' – "דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ" – אסיף, עיבוד וסיכום (כעשרים דקות)
- לאחר סיום העבודה בחברותות, נזמין לשתף ב"משלוחי המנות" של ברכות שכתבו.
- ניתן להוסיף לפעילות, מימד של יצירה – ולהכין כרטיסים/מכתבים מעוטרים עם הברכות, לארגן אותן כתערוכה בכיתה, או, במידת האפשר – לשלוח לכיתה תאומה, בתפוצות.
חג ערבות הדדית שמח!
נספח – דף עבודה לתלמיד/ה (בחברותות)
מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, מהסתגרות לְצמיחה:
דף לעיון ודיון בחברותות
קראו את הפסוקים הבאים (מחלקה האחרון של מגילת אסתר), המתארים את שקרה, לאחר שהתהפך הפוּר – וגזירת המן הופרה.
דונו וענו על השאלות שבהמשך:
- לפי הפסוקים הללו, מה המשמעות של חג הפורים עבור העם היהודי? __________________________________________________________
- אילו ערכים חשובים אנו לומדים מסיפור החג, לפי פסוקים אלה? __________________________________________________________
- כיצד משלוח מנות לחברים/ות, ומתנות לעניים בחברה, קשורים לדעתכם/ן לסיפור של חג הפורים? __________________________________________________________
- בפסוק מפרק י', החותם את מגילת אסתר, מתואר מרדכי כמנהיג גדול וחשוב, גם בממלכת פרס, וגם עבור העם היהודי כולו. כיצד תסבירו בלשונכם/ן, את שתי התכונות המרכזיות בהנהגתו, כפי שהן מתוארות, בחלקו השני (והמודגש) של הפסוק? __________________________________________________________
- נסחו וכתבו ביחד, 'דרישת שלום' – משלוח מנות של ברכות – שהייתם/ן רוצים/ות לשלוח, לאחינו ואחיותינו, בני ובנות גילנו – בתפוצות. תנו ביטוי לדברים ולרעיונות שפגשנו בשיעור (בסרטון הפתיחה, בתמונות ובמגילת אסתר) __________________________________________________________ __________________________________________________________