משך הפעילות: כשעה וחצי     

ציוד נדרש: אפשרות להצגת מקורות ורישום תשובות; דפי עבודה לחברותות (ר' נספח)

מטרות הפעילות (התלמידים/ות…): 

• יתוודעו אל מצוֹות חג הפורים, מקורן ופרשנויותיהן
• ידונו בהבדלים המהותיים והמעשיים שבין מצוֹות אלה
• יבחנו ואת חשיבותן של מצוֹות החג בעבורם/ן

פורים הוא חג של שמחה. מגילת אסתר מציינת בסופה, שלוש מצוות לחג, הנוגעות כולן לשמחה: הראשונה, מצוות המשתה, היינו השמחה שבחומר: החגיגה, הסעודה, התחפושות, השתייה החריפה עד דלא ידע וקולות הצהלה. המצווה השנייה – משלוח המנות לרעים, לחברים ולמכרים – השמחה ההדדית שיש במערכות היחסים עם הקרובים והיקרים לנו, ולבסוף – מצוות מתנות לאביונים, להביא את השמחה גם למי שאין לו/ה.
בשיעור זה, נבקש לעמוד על משמעותה של מצוות 'מתנות לאביונים', להבחין בינה לבין הציווי על משלוח המנות לרעים, ולהבין איזו שמחה יש בה בנתינה, ובעבור מי.
במידת האפשר, כדאי לתכנן פעילות המשך כיתתית, לשיעור זה,, שבה נוכל לקיים יחדיו, ובאופן משמעותי, את מצוות "מתנות לאביונים", אליה נתוודע ובה נעסוק.

מהלך הפעילות: 

חלק א' – פתיחה: מה הכי חשוב בפורים? (כחצי שעה):
– נפתח בשאלת הפשרה, ונבקש מכל תלמיד/ה לרשום על פתק, מה לדעתו/ה, הדבר הכי חשוב בחג הפורים
– נשתף ונרשום את התשובות על הלוח, או בלוח הזום/במצגת. נציף אילו תשובות בולטות, כשהן חוזרות על עצמן
– בהמשך לכך, נציג את קטע המגילה שלהלן. נקרא בקול ונסביר מילים וביטויים לפי הצורך:

– לאחר הקריאה, נעלה את השאלה (ונרשום את התשובות על הלוח, בכיתה או בזום) – מהן המצוֹות העולות מהפסוקים? (ניתן לרמוז כי הן מתחילות באות מ'), [משתה ושמחה; משלוח מנות איש לרעהו; מתנות לאביונים]
– נסביר ונדגיש, כי ראינו שמקור שלושת ציווים אלה לחג הפורים, מקורם במגילת אסתר. וזו גם האות 'מ' הרביעית שלנו – כי בפורים, המצווה הרביעית, היא קריאת המגילה (זאת לפי הטענתו הידועה של הרמב"ם, במשנה תורה, הלכות מגילה)
– כהכוונה לעבודה בחברותות, נוסיף ונחדד, את ההבדל, בין 'משלוח מנות' לחברים/ות, לבין 'מתנות (צדקה) לאביונים' – לעניים ולחלשים, ונזמין להעמיק בנושא זה, בלימוד ודיון בחברותות (ר' נספח)

חלק ב' – איך נותנים ולמי? – העמקה בחברותות (כחצי שעה):
על מנת לעודד שיחה משמעותית, נתפצל לחברותות (בכיתה או באמצעות פיצול לחדרי דיון בזום), ונבקש מהתלמידות/ים, לדון בצורות נתינה שונות ובמהותן, בחייהם/ן שלהם/ן, ובהמשך גם על פי החיבור הידוע 'שמונה מעלות הצדקה' של הרמב"ם (ר' נספח)

חלק ג' – אסיף, עיבוד וסיכום (כחצי שעה):
באסיף, נבקש מהחברותות לשתף, מה העלתה ההשוואה שערכו, בין צמדי צורות ודרכי הנתינה, שמופיעות בטבלה הראשונה – ואת נימוקיהן להכרעה זו או אחרת, בין עדיפותן וחשיבותן של דרכים אלה

בהמשך לכך, נציף לדיון מסכם את שאלות העיבוד הבאות:
– האם קל יותר לתת למי שאנו מכירים או למישהו זר?
– מה ההבדל בין נתינה בגלוי לנתינה בסוד, בסתר? על מה "מוותרים" כשנותנים בסתר?
– מה יותר קשה – לתת או לקבל?
– מה יותר משמח – לתת או לקבל?

כסיום ולהשראה, נסביר ונמשיג, כי שלושת מצוות המ'ם שפגשנו בהתחלה – קשורות כולן לשמחה: המשתה – סעודה ושתייה משמחים בחיק הבית והמשפחה, משלוח מנות לרעיי – פירושו לשמח את חבריי וחברותיי הקרובים, ולבסוף המצווה החשובה ביותר – מתנות, עזרה וצדקה למי שאין לו/לה שמחה כלל

נספח: דף עבודה להעמקה בחברותות

א. בטבלה הבאה, רשומים בזוגות, צורות ואופנים שונים של נתינה. דונו בכל צמד בנפרד, והשוו – איזו דרך נתינה קשה יותר, מאתגרת יותר? ולמה?
החליטו איזו מהן, היא לדעתכם/ן צורת נתינה ראויה יותר (טובה יותר, "גדולה יותר"), וסמנו את הדירוג, שקבעתם/ן, ביניהן בטבלה, באמצעות הסימנים: > < = וכמובן, נמקו והסבירו.

ב. קראו את המקור הבא – 'שמונה מעלות לצדקה', שנכתב על ידי הרמב"ם – הרב משה בן מיימון, במשך עשר שנים, בספרד, החל משנת 1177 .הרמב"ם מתאר שמונה צורות/דרכי נתינה שונות, כל אחת חשובה יותר, ולכן גם מציבה לנו אתגר גבוה, מזו שבאה אחריה. שפת המקור קדומה ולכן קשה לעיתים. תוכלו להיעזר, בדוגמאות לצורות הנתינה השונות, המופיעות בטבלה בהמשך, אך שימו לב! הדוגמאות רשומות בטבלה זו, בסדר מקרי ומעורבב, ולא על פי הסדר שמציג הרמב"ם.
לאחר הקריאה, סמנו בטבלה זו, לצד כל אחת מהדוגמאות, את מקומה הנכון בסדר החשיבות, על פי הגדרתו של הרמב"ם.

בטבלה הבאה – מספרו את הדוגמאות לצורות ואופני הנתינה – על פי סדר חשיבותם, בחיבור של הרמב"ם: כאשר המספר 1 – יירשם לצד הדרך הראשונה ברשימתו – הכי נכונה, הכי ראויה, הכי חשובה והמאתגרת ביותר לנתינה; ואילו המספר 8 – יירשם לצד זו שהכי "פשוטה", נוחה "מדי" ולכן גם הכי פחות "טובה" והכי פחות מעמיקה, בין דרכי הנתינה.