משך הפעילות: כשעה – שעה וחצי
ציוד נדרש: אפשרות לצפייה בסרטון; מצגת / דפי מקורות
*ניתן לקיים פעילות זו גם באופן מקוון
כללי:
בשיעור זה, נבקש להזמין את תלמידנו ותלמידותינו להתעמק בהמנון הלאומי של מדינת ישראל, ברקע להתקבלותו ובמשמעותו העל זמנית בור הם היהודי, יחד עם בירור משמעותו האישית עבורם/ן
מטרות (במהלך הסדנא התלמידים/ות…):
- יעמיקו את היכרותם/ן עם ההמנון הלאומי ויתוודעו לרקע חיבורו ודרך התקבלותו
- יבחנו את משמעות המושג "התקווה" בהקשרנו זה
- יתנסו בכתיבה יצירתית ויצקו משמעות אישית להמנון הלאומי
מהלך הסדנא – כללי:
- חלק א' – פתיחה ורקע (כעשרים דקות)
- חלק ב' – 'בתקווה למה?' – לימוד והעמקה בחברותות ו/או עבודה אישית (כעשרים דקות – חצי שעה)
- חלק ג' – אסיף וסיכום (כעשרים דקות)
פירוט מהלך הסדנא:
חלק א' – פתיחה ורקע (כעשרים דקות)
- כהפשרה, נציע לפתוח בהקרנת הסרטון 'ילדי התקווה ממונקאץ' – נסביר, כי אנו עומדים/ות לצפות בסרטון ישן מאד, שצולם לפני כמעט מאה שנה בהונגריה, ונזמינם/ן לנסות ולזהות מהו השיר שמקהלת הילדים והילדות, שרה. https://www.youtube.com/watch?v=xrDgIo3hHbA
[למורה: 'ילדי התקווה ממונקאץ' ' – הינו תיעוד נדיר, משנת 1933, בין שתי מלמות העולם, שבו צולמה מקהלת ילדי הגימנסיה העברית בעיירה מונקאץ' שבהרי הקרפטים (אז בהונגריה, היום אוקראינה) השרים את 'התקווה' – בנוסחו המקורי, בשמו 'תקוותנו', טרם שונו בו המילים. מצער לציין, כי רובם המכריע של הילדים המתועדים, נרצחו בזמן השואה].
- לאחר ההקרנה, ובהנחה כי התלמידים/ות ברובם/ן אכן זיהו את השיר, נציג את מילות ההמנון המוכרות (ר' נספח 1). נקריא בקול, ונתעכב להסביר מילים קשות. לאחר מכן, כשמילות ההמנון עדיין מוצגות מול הכיתה, נשמיע שוב את מקהלת ילדי מונקאץ', ונבקש מהם לזהות, ואולי אף לרשום לפניהם, הבדלים בין ההמנון לשירת הילדים בסרטון [למשל – "הַתּֽקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם" / "הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה" ; "לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ" / "לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ"].
- רק לאחר ההאזנה החוזרת והשיחה הראשונית, אודות ההבדלים שזיהו במהלכה, נעלה ונציג, לצד מילות ההמנון, גם את המילים המקוריות, של חלק מהשיר 'תקוותנו', כפי שחיברן נפתלי הרץ אימבר (ר' נספח 1).
- על רקע שני השירים המוצגים למולנו, נסביר מעט את הרקע:
"התקווה" היא ההמנון של מדינת ישראל. מילותיו מבוססות על שני הבתים הראשונים משיר בן תשעה בתים הנקרא ״תקוותנו״, שכתב נפתלי הרץ אימבר. השיר התקבל כבר בשנת 1897 כהמנון תנועת "חובבי ציון". משנת 1933 היה השיר להמנון הרשמי של התנועה הציונית, וכשהוקמה מדינת ישראל ב-1948 זכה השיר למעמד של המנון המדינה. אך היה זה רק בשנת 1996 שמעמדו זה הוסדר בחוק רשמי של מדינת ישראל.
בשיר ״תקוותנו״ תיאר אימבר את הכמיהה של העם היהודי לשוב לארצו. השיר פונה אל רחמי האל בתקווה לגאולה ומעלה את זכר חורבן בית המקדש וירושלים כַנקודה בזמן שבה החלה הגלות. השיר מבטא תקווה לחזור לארץ ציון, ירושלים.
במשך השנים נשמטו כל הבתים שבהם נזכרה הדת, ואלה שבהם מודה המשורר לאל. כיום מושרים רק שני הבתים הראשונים של השיר כהמנון. בשנת 1905 החליף ד"ר יהודה ליב מטמון–כהן, מייסד הגימנסיה העברית "הרצליה", את השורה ״לשוב אל ארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה״ ל"להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים".
מאז התפרסם השיר נעשו ניסיונות רבים להלחינו ואף נערכו תחרויות נושאות פרסים ללחנים עבורו. אולם אף לחן לא הצליח לשבות את אוזני העם היהודי. את הלחן המוכר לנו כיום כתב שמואל הכהן, איכר מהמושבה ראשון לציון בשנת 1887, על פי שיר עם רומני בשם ״עגלה ושוורים״. הלחן נפוץ מפה לאוזן במושבות ארץ ישראל, מצא את דרכו אל הקונגרס הציוני ומשם נפוץ לקהילות היהודים ברחבי העולם.
ונשאל –
- אילו הבדלים נוספים נוכל לראות עתה? [למשל – השיר המקורי ארוך מאד לעומת ההמנון, האווירה בשיר המקורי עצובה יותר, בשיר המקורי מוזכרים האבות ודוד המלך, ומוזכר גם האל הזועם ועוד].
- נזמין את התלמידים/ות לנסות ולזהות אילו אירועים היסטוריים מוזכרים בשיר המקורי [חורבן בית המקדש, הגלות, השואה, הציונות – באיזכורו של חוזה המדינה ועוד].
- כסיכום לחלק זה, נשאל מדוע לדעתם/ן – נקבע לבסוף כי השיר המקוצר בצורתו היום יהיה המנון המדינה, ולא השיר המקורי? ונזמין את התלמידים/ות לעבודה אישית, ו/או בזוגות – בדף העבודה שבנספח 2.
חלק ב' – 'בתקווה למה?' – לימוד והעמקה בחברותות ו/או עבודה אישית (כעשרים דקות – חצי שעה)
נתפצל להעמקת הדיון בחברותות, רצוי בזוגות, שבסופה, נמשיך למשימת כתיבה יצירתית אישית (ר' דף עבודה לתלמיד/ה – נספח 2)
חלק ג' – אסיף וסיכום (כעשרים דקות)
- באסיף, נזמין את התלמידים/ות לשתף בבית הנוסף שהתבקשו לחבר. כדאי לשקול דרך לאסוף את התוצרים מכולם/ן, ואולי אף להדפיסם כחוברת או לתלות בכיתה.
- כעיבוד ולסיכום, נשאל:
- באילו אירועים שמעתם/ן שנהוג לשיר את ההמנון?
- מדוע לדעתכם/ן נהוג לעמוד דום, בעת שירת ההמנון?
- אילו תחושות עולות בנו, כשאנו שרים אותו באירועים אלה?
- לסיום, כדאי להמשיג ולהדגיש, כי למרות שהדרך שבו התקבל שירו של נפתלי הרץ אימבר, כהמנון הלאומי שלנו, היתה ארוכה, ולעיתים אף מרובה בויכוחים – הרי שיש לפנינו דוגמא, לדברים שמחברים בין העם היהודי כולו – גם עם יהודים שאינם חיים במדינת ישראל. ההמנון של מדינת ישראל, מושר עד היום בפי יהודים ברחבי העולם, והוא מבטא רעיונות ותקוות המאחדים בין כולנו, וזאת למרות ההבדלים הרבים, ולעיתים גם המרחק הגיאוגרפי.
נספח 1
נספח 2
דף עבודה לתלמיד/ה
קראו שוב בקפידה את מילות ההמנון הלאומי – התקווה, בררו את פירוש המילים והביטויים, שוחחו על משמעותו וענו על השאלות הבאות לאחריו:
- על איזו תקווה מדובר לדעתכם/ן בשיר?
________________________________________________________________________________________________________________________________________
- האם לדעתכם/ן התקווה הזו התממשה במלואה, האם החלום התממש כולו? הסבירו
____________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________
- תארו מספר מאפיינים, המתארים חיים, של עם חופשי בארצו?
____________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________
- בחרו בית אחד, וכתבו אותו מחדש בשפת היומיום (במילים שלכם/ן)
________________________________________________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
משימה אישית:
- חבר/י בית נוסף להמנון: שים לב, שימי לב – אילו רעיונות וערכים חשוב לך שיופיעו בו?
________________________________________________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________