משך השיעור: כשעה – שעה ורבע
ציוד נדרש: מצגת עם המקורות הנדרשים והדוגמאות ל-'לוח מזרח', חומרי יצירה מגוונים
כללי
ארבעת המועדים של צומות החורבן, והעשירי בטבת ביניהם (יחד עם י"ז בתמוז, ט' באב ו-ג' תשרי), מוזכרים לראשונה כבר במקרא, בספר מלכים ב', בפרקים כ"ד – כ"ה, המספרים על כיבוש ירושלים והריסתה על ידי הבבלים, על הגלות לבבל ועל חורבנו של בית המקדש הראשון, במאה השישית לפני הספירה. לאורך הדורות התקבלו מועדים אלה כימי תענית, אבל וזיכרון לחורבן בתי המקדש הראשון השני גם יחד.
י' בטבת – מתואר בספר מלכים, כיום שבו החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים בשנת 588 לפסה"נ. המצור נמשך במשך שנה וחצי, עד לכיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה באב, בשנת 586 לפסה"נ.
בלוח שנת הלימודים שלנו, במערכת החינוך הממלכתית בישראל, חודש טבת, הוא הזדמנות עבורנו, לדון עם תלמידנו, במושגים ובערכים משמעותיים, העולים מהדרך המסורתית, להנצחת סיפור חורבן בית המקדש והגלות בת אלפיים השנה, שבאה על העם היהודי בעקבותיו.
רובם של רעיונות וערכים אלה, כדוגמת 'ריבונות' או 'שנאת חינם', מקורם אמנם בתפיסת העולם דתית-אמונית-מסורתית היהודית, אולם הם הזמנה לשיח שהינו גם אוניברסלי ומודרני מחד, ולאומי – ציוני, עכשווי וישראלי מאידך.
בשיעור סדנאי זה נבחן כיצד הוטמע 'זיכרון' החורבן, לצד ביטויים נוספים לכיסופים ולגעגוע לארץ ישראל, באורח החיים היהודי, בבית היהודי, ובעיקר בעולם היצירה היהודי. יחד נגלה, כיצד הפך זיכרון קשה זה, לכוח מניע של יצירה, צמיחה ותקווה.
מטרות (התלמידים/ות…):
- יתוודעו לשניים מהמנהגים הרבים באורח החיים היהודי, אשר מבטאים את זיכרון ירושלים, על דרך החיוב ובעשייה היומיומית
- יעמדו על מקומן של ארץ ישראל ומדינת ישראל, כמרכיב מרכזי ומכונן זהות ושייכות, בסיפורו של העם היהודי
- יתנסו בחשיבה סימבולית ובעיצוב פריט יודאיקה אישי באמצעות חוויית יצירה פעילה
מהלך השיעור – כללי:
- חלק א' – פתיחה ומבוא: משמעות כיוון הפנים בתפילה: הזיכרון כגורם מאחד בעם היהודי (כעשרים דקות)
- חלק ב' – סדנת יצירה – 'לוח מזרח' (כחצי שעה)
- חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשרים דקות)
חלק א' – פתיחה ומבוא: ה-'מזרח': משמעות כיוון הפנים בתפילה (כעשרים דקות)
נציע לפתוח את השיעור, בקריאת המקורות והטקסטים שלהלן, ולהסבירם כנדרש:
חשוב להמשיג ולהדגיש כי החיים היהודיים בגלות, שלאורך הדורות התרחבה והתפרשה, כוננו את המושג 'כותל המזרח'. נמשיך, ונקרא יחדיו את הקטע הבא:
- נסביר, כי מכיוון שכבר חז"ל קבעו כי על אדם להפנות פניו לירושלים בזמן התפילה, הרי שבבתי הכנסת, זהו הקיר שאליו יעמוד ארון הקודש ואליו יפנו המתפללים/ות. כמו כן, כפי שנראה – הצורך והרצון לסמן את 'כותל המזרח' גם בבית הפרטי הובילו להתפתחות יצירתית עניפה של 'לוח מזרח' – שנועד למטרה זו.
- בהמשך לכך וכהשראה, נציג כמה דוגמאות (ר' להלן) של 'לוחות מזרח', ונמליץ לנתח יחדיו חלק מהדוגמאות, שמקורן מעדות וממקומות שונים:
נזמין את התלמידים/ות לנסות ולזהות את הסמלים השונים בלוחות, ומה לדעתם/ן עומד מאחוריהם.
כמו כן, יש מקום להסב את תשומת לב התלמידים לעקרונות האמנות היהודית בכלל הנשקפים מכך: כיצד האיסור על צלם ותמונה הביא לשגשוג של אמנות תשמישי הקדושה – היודאיקה.
- לאחר מכן, בסיעור מוחין עם התלמידים/ות – נזמין להיזכר ולהעלות דוגמאות נוספות, לסמלים יהודיים וישראלים מוכרים, ונכתוב את התשובות על הלוח.
חלק ב' – סדנת יצירה – 'לוח מזרח' (כחצי שעה)
- חומרים נדרשים ליצירה: לוחות קרטון ביצוע בגודל A4 או A5 כמספר התלמידים בכיתה, מגוון של ניירות צבעוניים, צבעים וטושים, מספריים, דבק וכד'.
- נשוב ונציג בפני הכיתה דוגמאות שונות ל-'לוח מזרח' (ר' להלן, וכמובן אפשר למצוא דוגמאות רבות נוספות וססגוניות ברשת). ננתח ונבאר יחדיו, את הסמלים המשולבים בדוגמאות אלו.
- בהמשך לכך, נזמין את התלמידים/ות ליצור את לוח המזרח האישי והמשפחתי שלהם. נעודד ליצוק משמעות סמלית, אישית ומשפחתית ליצירתם/ן.
חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשרים דקות)
- בהתאם לזמן שבידינו, נזמין כמה שיותר מהתלמידים/ות, לשתף ולהציג את לוחות המזרח שהכינו, ולהסביר מה עמד מאחורי העיצוב שבו בחרו.
- כסיכום לשיעור, נמליץ לשוב ולחדד את המשמעות העמוקה שבבסיס ההוראה בה עסקנו, לפיה יש להפנות את הפנים אל ירושלים בעת התפילה, וכן של מנהגים ומוטיבים דומים נוספים, בהיותם יוצרים זיכרון משותף המאחד, בין יהודים ויהודיות שונים ברחבי כל העולם, והמכונן ביניהם, תחושות הזדהות, שייכות ושותפות גורל.
