כנגד ארבעה בנים דיברה תורה - ד'-ו'

צידה לדרך:
אחד מחלקי ההגדה הבולטים ביותר הוא זה של ארבעת הבנים: החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול. מדרשים שונים נכתבו על משמעות הבנים וביניהם קולן של ארבעת הבנות, הבנים כמטאפורה לעונות השנה, הסתכלות חינוכית על מקומו של כל בן ועוד.
במסגרת תוכנית יחדיו נתייחס לבנים/בנות כמייצגי ארבע כנפות של העם היהודי.
סיפור ארבעת הבנים בהגדה של פסח, הוא בעצם סיפור עלינו, על העם היהודי.

ארבעת הבנים מסמלים ארבע פנים של העם היהודי בכל תפוצותיו (כולל זו שבישראל):
חכם – זה היודע ומכיר את המורשת והידע והמסורת של העם היהודי
רשע – כופר או מתנגד למורשת העם היהודי, ומסרב להכיר בה. מאתגר אותה בשאלות של צדק, מוסר ורלוונטיות; אין הוא רוצה לדעת ואין הוא רוצה לשאול
תם – אינו יודע דבר על מורשת ישראל. חי חיי חול, מבחירה או ממציאות אליה נולד
שאינו יודע לשאול – שאינו יודע אפילו שיש משהו שעליו לשאול ומורשת ישראל נעלמה ממנו לחלוטין

הרב יצחק ניסנבוים הקביל את אותם בנים לארבעה דורות:
חכם – זה היודע ומכיר וזהותו היהודית מוגדרת וקיימת
רשע , הוא בנו של החכם – הוא כופר באביו ובכך כופר גם במורשת העם היהודי, ומסרב להכיר בה
תם – בנו של הרשע – אביו כפר במורשת, ולכן אינו יודע דבר על מורשת ישראל
שאינו יודע לשאול – בנו של התם – שאינו יודע אפילו שיש משהו שעליו לשאול ומורשת ישראל נעלמה ממנו לחלוטין

כנגד ארבעת בנים אלו דיברה התורה:
שדי ב-4 דורות שמפסיקים ללמוד וללמד את מורשת ישראל – כדי שזו תאבד לנצח.
נוכל לקבל השראה מהסרטון הבא: vYgGXklXoCU/be.youtu://http
ונקודה נוספת להסתכלות היא לפי דבריו של יריב בן אהרון: "יש בי רתיעה מסטריאוטיפים. מהדבקת תוויות. לכן אומר כנגד ארבעה בנים שיש בכל בן, ארבעה קולות שיש בכל אישיות – דיברה תורה. בכל בן יש את החכם שבו, הרשע, הטיפש ושאינו יודע לשאול. צירוף מיוחד של קולות ומרכיבים מונח ביסוד כל אחד מאיתנו.
ויש, כך אני מאמין, בכוח המעשה החינוכי לשנות את המאזן הפנימי שביניהם".

פעילות בכיתה:

פתיחה:
אפשרות א' – שיר של יום:

ננגן את השיר לתלמידים ונעמוד על ההבדלים והמאפיינים של כל אחד מהבנים ומה אנחנו יכולים ללמוד עליו

מילים ולחן: נעמי שמר

ביום בהיר ונהדר
יצאו מתוך ההגדה
חכם ותם רשע גדול
וזה שלא ידע לשאול
חכם ותם רשע גדול
וזה שלא ידע לשאול

וכשארבעת האחים
יצאו לנוע בדרכים
מיד מכל ארבע רוחות

פרחים הגיעו וברכות
מיד מכל ארבע רוחות
פרחים הגיעו וברכות

פגש חכם בחכמה
אהב התם את
התמימה
והרשע בתור אישה
תפס מרשעת איומה
והרשע בתור אישה
תפס מרשעת איומה

וזה שלא ידע לשאול
לקח את היפה מכל
שילב ידו בתוך ידה
וחזר איתה להגדה
שילב ידו בתוך ידה
וחזר איתה להגדה

לאן הובילו הדרכים?
היכן ארבעת האחים?
בשיר שלנו ידידי
אסור לשאול יותר מדי
בשיר שלנו ידידי
אסור לשאול יותר מדי

אפשרות ב' – נשאל את התלמידים האם הם מכירים את הסיפור ומה יודעים עליו. נחלק את הלוח לארבעה חלקים, אחד המייצג כל בן ונרשום את דבריהם.

חלק א': מכירים את הבנים
1. שואלים: מה מאפיין כל אחד מארבעת הבנים עליהם מספרת ההגדה? האם הדברים מתאימים רק לבנים או גם לבנות? ממלאים ביחד את הטבלה בתחתית הדף (נספח 1). ניתן להעמיק את השיח ע"י בחירה באחד מהמדרשים המוצגים בהקדמה ולנהל את השיח בהשראתו.
2. בוחרים כמה תלמידים, נותנים לכל אחד מהם כרטיס סיטואציה וכרטיס המגדיר את תפקידו כאחד מארבעת הבנים (נספח 2). התלמידים מאלתרים לפי כרטיס הסיטואציה, כאשר כל אחד מתנהג בהתאם לתפקידו. אפשר לבקש מהכיתה לגלות איזה תפקיד מילא כל אחד מהם.
3. דיון: באיזו מידה ארבעת הבנים הם חלק מאיתנו? בכל אחד מאיתנו קיים חלק שהוא הבן החכם, הרשע, התם ושאינו יודע לשאול.

חלק ב': הכנת תוצר
אפשרות א': נבקש מראש מכל תלמיד להביא תמונה של עצמו בה רואים את כל הגוף. כל תלמיד יקבל דף וידביק את תמונתו במרכזו. באמצעות נייר פרגמנט יכין כל תלמיד עוד ארבע דמויות של עצמו, ואותן ידביק מסביב לתמונתו המקורית. בכל דמות יצייר ויכתוב את האופן בו באל די ביטוי כל אחד מאפיוני הבנים בו.
אפשרות ב': כל תלמיד יבחר תחום לבחירתו אשר היה רוצה לספר עליו לשותפים שלכם ויכין פלקט (ניתן גם על נייר A4 קשיח) בו מתואר אותו נושא לפי ארבע נקודות המבט אותן מסמלים הבנים (לדוגמה: ארץ ישראל, העם היהודי, איכות סביבה, ספורט בישראל, מוסיקה בישראל).

נספח 1:
קיראו את הקטע הבא ומלאו את הטבלה: