קראו את הקטע הבא 

זכרון של ליל סדר 

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה:
אֶחָד חָכָם. וְאֶחָד רָשָׁע. וְאֶחָד תָּם. וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל:
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר. מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן:
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר. מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם. לָכֶם וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמוֹר לוֹ. בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל:
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר. מַה זֹּאת. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחוֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: 

והגדת לבנך. כנגד ארבעה בנים דברה תורה 

משנה מסכת פסחים פרק י משנה ד 

[ד] מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה:  

ברוך המקום ברוך הוא. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. ברוך הוא: 

כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם. ואחד רשע. ואחד תם. ואחד שאינו יודע לשאול.  

חכם מה הוא אומר: (דברים ו כ) "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו" אף אתה פתח לו בהלכות הפסח: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".  

רשע מה הוא אומר: (שמות יב כו) "מה העבודה הזאת לכם לכם?" לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" לי ולא לו. אלו היית שם לא היית נגאל.  

תם מה הוא אומר: "מה זאת"  ואמרת אליו: "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".  

ושאינו יודע לשאול את פתח לו שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא וגו". 

שאלות למחשבה ולדיון 

• מה מייצגים ארבעת הבנים? 
• מה כל כך חכם בבן החכם? 
• איך אתם\ן הייתם\ן קוראים לגישה של הבן הרשע? 
• מה ההבדל בין החכם לרשע? 
• מה דעתכם\ן על התגובה של האב אל הבן הרשע? 
• עם מי מהבנים את\ה הכי מזדהים?
• בחרו איור של ארבעת הבנים. מה הפרשנות של המאייר?
• בחרו פרוש כלשהו על אחד הבנים. מה החידוש מה הרעיון של הפרשן? מה דעתכן? 

לסיום עבודה יצירתית – ציירו את ארבעת הבנים  

פרשה א': שמות יב, כה-כז 

כה) וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: 

(כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: 

(כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיקֹוָק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ: 

פרשה ב': שמות פרק יג ה-ח 

(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: 

(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיקֹוָק: 

(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: 

(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקֹוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: 

פרשה ג': שמות יג, יד-טז 

יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: 

(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיקֹוָק כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: 

(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם:  

פרשה ד': דברים ו, כ-כה 

כ) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם: 

(כא) וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה: 

(כב) וַיִּתֵּן יְקֹוָק אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ: 

(כג) וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ: 

(כד) וַיְצַוֵּנוּ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה: 

(כה) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:

ארבע הבנות
נגד ארבע נשים דיברה תורה
אחת חכמה אחת רשעה אחת תמימה ואחת שאינה יודעת לשאול.
ארבע נשים שהן אחת. ארבע נשים שהן אני.
חכמה מה היא אומרת? ורשעה?
והתמימה מה? וזו שאינה יודעת לשאול?
הייתי יכולה לשים דברים בפיהן ואיני מוצאת טעם.
למה אגדיר דבריה של כל אחת מהן בנושא אחד
כשעולה קול ארבעתן בתוכי כל הזמן ובכל נושא?!
אדרבא, מוצאת אני טעם במאבק האין סופי שלי להכיר בקיומן,
בזהותן הנפרדת, במרחב שמבקשת כל אחת מהן לעצמה,
ובאותה בת קול שלי המחברת בין כולן.
לפיכך, מודה אני לפניך בכל שנה יותר, על ריבוי הקולות,
על יציאה ממיצר למרחב שלא מפחד לשמוע.
אהובה בן אהרן (תשס"ד)  

כְּנֶגֶד אַרְבַּע בָּנוֹת דִּבְּרָה תּוֹרָה:
אַחַת חֲכָמָה, אַחַת כּוֹעֶסֶת, אַחַת תַּמָּה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁאֹל.
חֲכָמָה מַה הִיא אוֹמֶרֶת? – מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּ אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ לָנוּ?
אַף אַתֶּם אִמְרוּ לָהּ: "עֵדוֹת" – עַל שׁוּם שֶׁאִמּוֹתֵינוּ גַּם הֵן עֵדוֹת לְאוֹתוֹ הַנֵּס.
"חֻקִּים" – עַל שׁוּם שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ חֻקִּים לָשׂוּחַ בְּצִלָּם וּלְהָשִׂיחַ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָשִׂיחָה בְּחֻקֶּיךָ" (תְּהִלִּים קיט).
"מִשְׁפָּטִים" עַל שׁוּם: מִלִּים, שִׁירָה, פַּרְשָׁנוּת מִתְחַדֶּשֶׁת, טִיּוּב וְתִקּוּן, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים בָּהֶם.
כּוֹעֶסֶת מַה הִיא אוֹמֶרֶת? מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָנוּ?
אַף אַתֶּם פִּרְשׂוּ יְדֵיכֶם לִקְרָאתָהּ וְאִמְרוּ לָהּ: גַּם לָךְ חֵלֶק בְּלֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת… נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם" (בבלי, סוטה יא) וְגַם קוֹלֵךְ רָאוּי לוֹ שֶׁיִּשָּׁמַע מִתְרוֹנֵן בְּשִׁירַת הַחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִרְיָם הַנְּבִיאָה: "וַתֵּצֶאןָ כָּל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" (שְׁמוֹת טו, כ).
תַּמָּה מַה הִיא אוֹמֶרֶת? מַה זֹּאת?
וַאֲמַרְתֶּם אֵלֶיהָ: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".
"אָדָם" – כָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם… וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בְּרֵאשִׁית ה, ב).
"עַצְמוֹ" מַה טַּעֲמוֹ? לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ מִצְרַיִם, שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ מְצֻוִּים לְהַכִּיר, שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ מְצֻוִּים לָצֵאת, שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ מְצֻוִּים לְהוֹצִיא מִקִּרְבֵּנוּ.
שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁאֹל – אַתֶּם פִּתְחוּ וְאִמְרוּ לָהּ: "הָרִימִי אַל תִּירָאִי" (יְשַׁעְיָהוּ מ, ט) "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, יד).
כֹּחֵנוּ יִגָּרַע וְיִמְעַט בִּלְעָדַיִךְ.
"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ:" (שְׁמוֹת י, ט) כִּי שֻׁתָּפִים כֻּלָּנוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. מִי יִתֵּן וּבְשִׂמְחַת חֵרוּתֵנוּ נִהְיֶה קַשּׁוּבִים לְקוֹלוֹת כָּל בָּאֵי עוֹלָם.
(הרבה תמר דבדבני והרבה דליה מרקס) 

כתבו את הגרסה שלכן ל 4 הבנות – מה יש להן להגיד על ליל הסדר על המסורת ובכלל ומה האמהות עונות להן