משך הפעילות: כשעה ורבע

ציוד נדרש: מצגת עם המקורות; אפשרות לחיפוש מקוון ברשת; דפים למשימת כתיבה/יצירה אישית (כמס' התלמידים/ות); צבעים וחומרי יצירה;

מטרות (בשיעור זה התלמידים/ות…):

• יעמדו על מקומו וחשיבותו של לוח השנה העברי, כמימד מבר וקושר את העם היהודי.
• יבחנו את הזיקה בין לוחות השנה – היהודי, העברי, הגרגוריאני )הלועזי(, הישראלי, החינוכי – והאישי.
• יעמיקו את ההיכרות ואת תחושת ההזדהות, עם נערים ונערות יהודיים מרחבי העולם.
• יתוודעו אל משמעויותיה הכמעט סותרות, של המילה 'שנה' – הן בהקשר של חזרה ושינון )חוזר ושונה(, ומנגד, במשמעות של שינוי ושונות.
• יתנסו בביטוי יצירתי אישי – כעיבוד לרעיונות אלה.

מהלך השיעור – כללי:

• חלק א' – פתיחה והפשרה: שנת הלימודים – והשנה העברית נפגשות! (כעשרים וחמש דקות)
• חלק ב' – השראה ומשימה אישית: איחולי ראש השנה – לפתיחת שנת הלמודים החדשה (כחצי שעה)
• חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשרים דקות)

חלק א' – פתיחה והפשרה: שנת הלימודים – והשנה העברית נפגשות! (כעשרים וחמש דקות)

• נפתח ונסביר כי הפעילות שלפנינו כולה בסימן התחלות – התחלת שנת לימודים, התחלת שנת תשפ"ג, המשמשת ובאה – והקשר ביניהן.
  – נעלה שאלת הפשרה (ונזמין לשתף בתשובות) –
• איזה קשר יש בעינינו, לתחושתנו – בין פתיחתה של שנת לימודים חדשה – לבין ראש השנה?
  [בין התשובות האפשריות – הקירבה בזמן, עונת השנה – הסתיו, תחושות של התחלה חדשה, של תקווה, של חגיגיות,
  של הזדמנות, וכיו"ב]
• לאחר מכן, נעלה את שאלת ההמשך – האם לדעתכן/ם יש דמיון בין פתיחת שנת לימודים אצלנו, לבין איך שחווים
  אותה למשל, תלמידי ותלמידות בית ספר יהודי בעיר מלבורן, באוסטרליה?
• לצורך הדיון בשאלה, נערוך חיפוש משותף בגוגל, בו נבקש לברר יחדיו – ראשית – מתי נפתחת שנת הלימודים באוסטרליה [בחודש מרץ], ובאיזו עונה [בסתיו], ו/או – מהי עונת השנה שם, בזמן הזה, היינו בחודש ספטמבר (אביב). במידה ואין בידינו אפשרות לחפש יחדיו, ניתן להפוך את הבירור ברשת, למשימה אישית – ולהזמין את התלמידים/ות לערוך בעצמם/ן חיפוש עצמאי, במכשירי הטלפון, או במחשבים, אם יש בנמצא.
• כשהמידע הנ"ל ברשותנו, נעמיק את הדיון בשאלה הנ"ל, בדבר הדמיון והשוני, בין פתיחת שנת הלימודים בישראל, לבין זו שחווים נערים ונערות יהודיים באוסטרליה )כדוגמא, וכמקרה בוחן(, ואף נבקש לבחון את המשמעות היוצאת מכך, בהקשר לחג ראש השנה.
  – מה דומה? [למשל – תחושת ההזדמנות, המפגש עם החברים/ות, ההתרגשות]
  – מה שונה? [למשל – עונת השנה, ובעיקר – הקירבה לראש השנה העברי]
• לסיכום חלק זה, נמשיג ונזקק – כי כאן בישראל – חגי הלוח העברי – נחגגים בעונתם "המקורית" – פסח נחוג באביב, יום כיפור – בסתיו, סוכות – בעונת האסיף – של החקלאות הארץ ישראלית, ושבועות – בעונת הקציר. כך, בעונה זו של השנה, אנו בישראל, "מרוויחים/ות" ונהנים/ות "פעמיים" –– זכינו לזוג של התחלות חדשות ומרגשות – גם בכיתה ובחברה, וגם במשפחה, במסורת ובתרבות היהודית.
• נסביר, כי עתה, נבקש לחשוב מה נוכל לכתוב/לצייר, לחברינו וחברותינו שמעבר לים – כדי להעביר עד אליהם/ן מעט מתחושת ראש השנה היהודי – גם אם וכאשר, הוא מצוין שם – חודשים רבים, לפני/אחרי – יום פתיחת שנת הלימודים.

חלק ב' – השראה ומשימה אישית: איחולי ראש השנה – לפתיחת שנה הלימודים החדשה (כחצי שעה)

• כהשראה למשימה האישית, נבקש לבחון את המילה 'שנה' ומשמעויותיה, וזאת, באמצעות עיון ודיון, בשירה של לאה
  גולדברג – 'גם השנה'. נציגו בפני הכיתה ונקרא –

גַּם הַשָּׁנָה/לֵאָה גולדברג

כֹּל שִׁנָּה ושִׁנָּה מוֹרִיק הַדֶּשֶׁא
וְעוֹלָה הַחַמָּה וְיוֹרֵד הַמָטָר.
כֹּל שָׁנָּה וְשָׁנָּה אֲדָמָּה מִתְחַדֶּשֶׁת,
מַלְבִּין הֶחָצָב וּמַזְהִיב הֶהָדָר.
כֹּל שָׁנָּה נוֹלָדִים אֲנָשִׁים לָרוֹב
לִדְמָעוֹת, וְלִצְחוֹק, לְאֲחוָה וְשִׂנְאָה.

יֵשׁ מִישֶׁהוּ הָרוֹצֶה רַק טוֹב- גַּם הַשָּׁנָה.

• נסב את תשומת הלב, אל משמעויותיה המגוונות של המילה ' שָׁנָׁה'. נסביר, כי המילים 'שנה' ו'שונה' מקורן באותו השורש – ש.נ.ה, ועם זאת, משמעותן של המילים הללו כמעט הפוכה –למשל בדוגמת הביטוי "חֹוזֵר וְשֹונֶה" – שמקורו בפועל 'לשנן'. בכדי לשנן, על האדם לחזור על אותם הדברים במדויק, שוב ושוב. מצד שני, הרי אנו יודעים/ות, כי מילה 'שינוי', למרות שמקורה באותו שורש, מתארת למעשה, משהו כמעט הפוך.
• נדגיש כי המילה 'שנה' מכילה בתוכה את שני הצדדים, את שתי הפנים: היא חוזרת ושונה, למשל במועדיה ובעונותיה (מעגל השנה המתחיל כל שנה מחדש), ויחד עם זאת, היא תמיד גם שונה מקודמתה, וכוללת כבר בשמה, גם תקווה לשינויים של התחדשות ושיפור.
• אפשר לשאול, ולהזמין לשתף – מה למשל, נרצה שיחזור על עצמו השנה? ולעומת זאת – מה נרצה שיהיה דווקא שונה השנה?
• נזמין עתה למשימת כתיבה/יצירה אישית – המוקדשת לחברינו וחברותינו שמעבר לים – ובהשראת משמעויותיה המגוונות – של המילה העברית – 'שנה':
• נציג בפני הכיתה את שלוש הנקודות הבאות – כמנחות את המשימה.
  אפשר לענות עליהן בכתב – ולעטר, אפשר להשיב עליהן באמצעות איורים וכד'.

חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשרים דקות)

• לאחר שסיימו את העבודה על המשימה האישית, נזמין את התלמידים/ות, לשתף להציג את הברכה שהכינו, ובמידת האפשר, גם להסביר בקצרה, מה עומד מאחוריה.
• לאחר השיתוף, נבקש לקשור ולשזור בין הברכות השונות, ובין התקוות, שהתלמידים/ות ביטאו באמצעותן. נבקש לזהות, להבחין ולזקק מימדים משותפים, שחזרו על עצמן בין הברכות השונות.
• בסיום, אפשר להביא כהשראה – ולחזור ולהזכיר, את השורות הסמליות, משירה המוכר של נעמי שמר, הכורכות את כל שלמדנו וחווינו היום, יחדיו – "לִבֵנּו עָׁנָׁה בִתְפִלָׁה נֹושָׁנָׁה – שֶיָׁפָׁה וְשֹונָׁה תְהֵא הַשָׁנָׁה!"