משך השיעור: כשעה – שעה ורבע
ציוד נדרש: מצגת עם המקורות הנדרשים, אפשרות האזנה ליוטיוב, דף המקורות + המאמר – לכל תלמיד/ה

במערך שיעור זה, נבקש להתמקד בתקיעת השופר – אחד מהסמלים המובהקים של עשרת ימי תשובה. תְׁקִיעת שֹופָר בראש השנה, נחשבת כמצווה מן התורה, וזאת מכיוון שיום ראש השנה, מכונה בתורה "יום תרועה" ו"זיכרון תרועה", וחז"ל למדו מכך את המצווה שיש להריע בשופר בראש השנה.

מטרות (בשיעור זה התלמידים/ות…):

• ירחיבו ויעמיקו את היכרותם עם כלי השופר ועם מנהגי התקיעה בו
• יתנסו בהאזנה מכוונת ומודעת לתקיעת שופר, ובשיקוף והמשגת התחושות, שהתקיעה מעוררת
• יעמדו על הקשר הלשוני בין שמו של השופר, לבין השורש ש.פ.ר – ויבחנו את המשמעות האישית של קשר זה, בעבורם

מהלך השיעור – כללי:

• חלק א' – פתיחה: האזנה מוכוונת לתקיעת שופר ועיבוד אישי (כרבע שעה)
• חלק ב' – מצוות ומנהגי התקיעה בשופר והסמלים שמאחוריהם – פתיחה במליאה ועבודה בחברותות (כחצי שעה)
• חלק ג' – 'מפעל לייצור שופרות' – עבודה אישית בכיתה (כעשרים דקות)
• חלק ד' – 'משופר לשיפור' – דיון רעיוני בכיתה, ועיבוד אישי כעבודת בית (כעשרים דקות)

חלק א' – פתיחה, הפשרה ומבוא (כרבע שעה):

• כפתיחה, נציע להשמיע את תקיעת השופר: https://www.youtube.com/watch?v=Jtm1gSUekwg. בהמשך, נזמין את התלמידים להתייחס לתחושותיהם, למשמע תקיעת השופר ולנתח כיצד קשורות תחושות אלו, ומה מקומן, בהקשר לתקופת הסליחות וראש השנה. במידה והשיעור מתקיים בכיתה, כדאי להזמין להתייחס בכתב, ולשתף לאחר מכן בקול, ואילו באופן מקוון, ניתן להיעזר באמצעי חווייתי, כדוגמת הפאדלט.

חלק ב' – מצוות ומנהגי התקיעה בשופר והסמלים שמאחוריהם – פתיחה במליאה ועבודה בחברותות (כחצי שעה):

נפתח חלק זה במליאה, בקריאה יחדיו במקורות שלהלן, מתהילים צ"ח ומספר במדבר פרק י', המתארים את תפקיד התקיעה בשופר ובחצוצרות בחברה היהודית בתקופת המקרא. חשוב לוודא כי הטקסטים הובנו כהלכה, ולהדגיש את שתי הפנים השונות התקיעה בחצוצרות (ובשופר): קריאה לאל במצב של צרה ומלחמה, ולחילופין בעת הודיה ושמחה, בחגים, מועדים וראשי חדשים.

• נציף בפני התלמידים/ות את השאלה, האם לדעתם יש קשר בין שני התפקידים הללו של התקיעה בשופר, לבין ראש השנה?
  (למשל – חג הטומן בתוכו חששות מהצפוי ובקשות לישועה, בעת ובעונה אחת יחד עם רגשות חג, הודיה ושמחה)
• נזמין את התלמידים לקרוא בחברותות (בכיתה או למשל ע"י פיצול לחדרים, במערכת הזום) – את דף המקורות, המתארים את טעם ומהות התקיעה בשופר דווקא בראש השנה (מספר החינוך וממשנה התורה לרמב"ם) ולדון בשאלות הנלוות.

חלק ג' – 'מפעל לייצור שופרות': עבודה אישית בכיתה (כעשרים דקות):

נזמין את התלמידים לקרוא את המאמר שלהלן, על אודות ביקור במפעל לייצור שופרות, ולענות על השאלות (נכון / לא נכון) שבעקבותיו. כאן, מופיעות השאלות בתוספת התשובה הנכונה לצידן – מודגשות בפונט אחר. חשוב! יש לשים לב להשמיטן, מהדף שיחולק/שיוצג לתלמידים/ות.

חלק ד' – 'משופר לשיפור' – דיון מסכם קצר בכיתה, והכוונה לעיבוד האישי בעבודת בית (כעשרים דקות):

• נציג ונמשיג את הקשר בין המילה 'שופר' לשורש שממנו נגזרה – ש.פ.ר, ולשימושיו הלשוניים היומיומיים.
• נזמין את התלמידים/ות לעיין בצירופי הלשון והביטויים הקשורים לשורש זה, ולהסבירם על דרך המשמעות האישית עבורם – בהקשר של "מקצה שיפורים" לקראת השנה החדשה.