משך הפעילות: כחמישים דקות
ציוד נדרש: מצגת עם דוגמאות ל-'לוח מזרח' (ר' להלן), חומרי יצירה: שבלונות מוכנות (מתאימות לפעילות בגילאי גן חובה – דוגמאות להלן), או לחילופין, בריסטולים צבעוניים בגודל A4 כמספר התלמידים/ות בכיתה, מגוון של ניירות צבעוניים, צבעים וטושים, מספריים, דבק וכד'
כללי
ארבעת המועדים של צומות החורבן, והעשירי בטבת ביניהם (יחד עם י"ז בתמוז, ט' באב ו-ג' תשרי), מוזכרים לראשונה כבר במקרא, בספר מלכים ב', בפרקים כ"ד – כ"ה, המספרים על כיבוש ירושלים והריסתה על ידי הבבלים, על הגלות לבבל ועל חורבנו של בית המקדש הראשון, במאה השישית לפני הספירה. לאורך הדורות התקבלו מועדים אלה כימי תענית, אבל וזיכרון לחורבן בתי המקדש הראשון השני גם יחד.
י' בטבת – מתואר בספר מלכים, כיום שבו החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים בשנת 588 לפסה"נ. המצור נמשך במשך שנה וחצי, עד לכיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה באב, בשנת 586 לפסה"נ.
בלוח שנת הלימודים שלנו, במערכת החינוך הממלכתית בישראל, חודש טבת, הוא הזדמנות עבורנו, לדון עם תלמידנו, במושגים ובערכים משמעותיים, העולים מהדרך המסורתית, להנצחת סיפור חורבן בית המקדש והגלות בת אלפיים השנה, שבאה על העם היהודי בעקבותיו.
רובם של רעיונות וערכים אלה, כדוגמת 'ריבונות' או 'שנאת חינם', מקורם אמנם בתפיסת העולם דתית-אמונית-מסורתית היהודית, אולם הם הזמנה לשיח שהינו גם אוניברסלי ומודרני מחד, ולאומי – ציוני, עכשווי וישראלי מאידך.
בפעילות זו, המיועדת לגילאים הצעירים, נכיר שניים מהמנהגים הרבים באורח החיים היהודי, אשר מבטאים את זיכרון ירושלים, על דרך החיוב ובעשייה היומיומית – את הפניית הפנים לירושלים בעת התפילה, ואת היצירה של "לוחות מזרח", ששימשו בעדות שונות, לסמן את קיר הבית, הפונה מזרחה, אל ירושלים.
מבוא: 'כותל המזרח'
'כותל המזרח' הוא הכותל החשוב ביותר בבית הכנסת, ובו קובעים את ארון הקודש עם ספרי התורה. זהו הכותל שפונה לכיוון ירושלים, וגם אם זה למעשה לכיוון דרום או צפון – עדיין הוא מכונה 'כותל מזרח', ובשעת התפילה פונים אליו.
בבתים רבים, כדי לציין את הכיוון שיש לפנות אליו בזמן התפילה נהגו לתלות על הקיר המזרחי לוח מעוטר ומקושט, שעליו מתנוססת המילה 'מזרח', לעיתים קרובות בתוספת אחד מהפסוקים:
"מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'" (תהילים קי"ג, ג')
"מצד זה רוח חיים" – ראשי תיבות: מזר"ח
"ליבי במזרח ואנוכי בסוף המערב" (ר' יהודה הלוי)
פירוט מהלך הפעילות:
חלק א' – פתיחה והסבר: 'כותל המזרח' – 'לוח המזרח' (כעשר דקות)
- נפתח ונסביר, כי השבוע אנו מציינים את חורבן בית המקדש. בהתאמה לגיל התלמידים/ות, נרחיב כי לפני כאלפיים שנה, בית המקדש בירושלים, היה המרכז הקדוש והחשוב ביותר ליהודים (וליהודיות) בארץ ישראל, ושאליו היו עולים לרגל, כדי לחגוג יחד את החגים, כדי להתפלל, וגם כדי לשלם מסים. גם מי שלא יכול/ה היה/היתה לעלות לרגל, התפלל/ה תמיד עם הפנים לכיוון ירושלים ובית המקדש, וזאת כסמל לכבוד.
- נספר, כי השבוע, לפני אלפיים שנה, הרומאים החריבו את בית המקדש (נזכיר להם/ן את בר כוכבא מל"ג בעומר) וגרשו, הגלו את היהודים מארץ ישראל. היהודים התפזרו בכל העולם, ועדיין התגעגעו וחלמו על ירושלים וקיוו לשוב אליה.
במקום בית המקדש שחרב, הקימו היהודים בתי כנסת בכל המקומות הרבים שאליהם הגיעו, וכדי להזכיר את ירושלים, וכדי לבטא את אהבתם וגעגועיהם אליה – נקבע שבכל מקום שהוא – תמיד יעמוד ארון הקודש עם ספרי התורה, בצמוד לקיר שבכיוון ירושלים, ואליו יפנו המתפללים/ות.
עם השנים, התעוררו הצורך והרצון לסמן גם בבית הפרטי את 'כותל המזרח' – ואלה הובילו להתפתחות יצירות יפות וצבעוניות, שנקראו 'לוח מזרח' – ושנועד למטרה זו.
- נציג עתה כמה דוגמאות של 'לוחות מזרח' (ר' להלן, וכמובן אפשר למצוא דוגמאות רבות נוספות וססגוניות ברשת) ונמליץ לנסות לנתח יחדיו, חלק מהסמלים היהודיים, המשולבים בהם (שבעת המינים, בית המקדש ועוד)
חלק ב' – סדנת יצירה – 'לוח המזרח שלנו' (כעשרים דקות)
- נזמין את התלמידים/ות ליצור עתה, את לוח המזרח האישי והמשפחתי שלהם (בין אם בעבודה על גבי השבלונות המוצעות להלן עבור ילדי/ות הגן, או יצירה "מאפס", בגילאים בוגרים יותר).
כדאי להדגים ולעודד אותם/ן, ליצוק משמעות סמלית, אישית ומשפחתית ליצירתם/ן. למשל: אם המשפחה שלי אוהבת לטייל – איך אתן לזה ביטוי בלוח המזרח שלנו? או – אם אנחנו משפחה צמחונית, אוהבים לשיר יחד וכד'.
חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשרים דקות)
- בהתאם לזמן שבידינו, נזמין כמה שיותר מהתלמידים/ות, לשתף ולהציג את לוחות המזרח שהכינו, ולהסביר מה עמד מאחורי העיצוב שבו בחרו.
- כסיכום וכסיום – נשוב ונזכיר את המשמעות העמוקה של לוחות המזרח היפים שהכנו, והיא להזכיר לנו את ירושלים.
נשלח אותם/ן למשימה, למצוא בביתם/ן את הקיר המזרחי, ורק בהסכמת ההורים כמובן – נציע לתלות עליו את לוח המזרח המשפחתי שהכינו.
