משך הפעילות: כשעה וחצי      

ציוד נדרש: גיר או סלוטייפ אטום; מצגת ודפי מקורות

בסדנא זו, נבקש להכיר ולבחון, יחד עם התלמידים/ות, את המושג 'תיקון עולם': מקורו, גלגוליו ומשמעויותיו אז והיום:

מטרות הסדנא (התלמידים/ות…):

• יחשפו למושג 'תיקון עולם' ולמקורותיו בתרבות ישראל
• יתעמקו ויבחנו את משמעויות המושג 'תיקון עולם' אז והיום
• ידונו ויתמודדו עם דרכי ביטוי מעשיות לתפיסת תיקון העולם, ככיתה וכפרטים

מהלך הסדנא – כללי (כשעה ורבע): 

• משחק פתיחה חווייתי – 15 דקות
• פתיחה רעיונית – 15 דקות
• לימוד ושיח בחברותות – 20-25 דקות
• אסיף והנעה + סיכום – 15-20 דקות

חומרים נדרשים:  גיר לבן/צבעוני או סרט הדבקה עבה ואטום; דפי מקורות (להלן כנספח) 

מהלך הסדנא – פירוט: 

חלק א' – משחק פתיחה: בין רצוי למצוי (15 דקות) 

נזמין 5 מתנדבים/ות מהכיתה ונבקש מהם/ן לעמוד בשורה ישרה. כעת נקריא בפניהם/ן את המשפטים הבאים, ונבקש מהם/ן לצעוד צעד בינוני קדימה במידה והם מסכימים עם תוכן המשפט (זכרו היכן היה קו ההתחלה).

המשפטים: 

1. חשוב לכבד את המבוגרים ממך
2. צריך לעזור לאדם הזקוק לכך
3. יש לנו אחריות על החברים שלנו
4. יש לכבד את פרטיותו של אדם אחר
5. חשוב לתרום לחברה בה אנו חיים
6. אדם נמדד במעשיו ולא באמירותיו

לאחר תום קריאת המשפטים, נבקש מהם/ן להישאר עומדים במקום אליו הגיעו, ונסמן על הרצפה – באמצעות גיר או בסלוטייפ צבעוני, את המיקום של כל אחד ואחת.  

אז, נבקש מהם/ן, לחזור אל קו ההתחלה – ונחזור על אותו התרגיל, עם המשפטים הבאים:   

1. בשבוע האחרון קמתי באוטובוס עבור אדם מבוגר ממני
2. בחודש האחרון עזרתי לילד קטן (שאינני מכיר) לחצות את הכביש
3. בשבוע האחרון שכנעתי את חברי/חברתי לקדם נושא שחשוב להם ואף סייעתי להם בכך
4. מעולם לא הזזתי בתיק/ פלאפון של חבר לכיתה בלי ידיעתו
5. בשבוע האחרון התנדבתי במסגרת שאיננה בית ספרית
6. אם צעדת את אותו מספר צעדים כמו בפעם הקודמת – צעדו צעד נוסף

נסמן שוב את המיקום אליו הגיעו, ונציף למחשבה ולדיון את השאלות הבאות – שילוו אותנו בסדנא: 

• האם יש פער בין המיקומים אליהם הגענו – במעבר בין הרצוי למצוי? ממה הוא נובע? 
• האם יש דרך להקטין פער זה? 

חלק ב' –פתיחה רעיונית: 'תיקון עולם' (15 דקות) 

נפתח במבוא והסבר קצר, על מקור המושג 'תיקון עולם', שנקבע על ידי הלל הזקן, ומופיע לראשונה במשנה, לפני כאלפיים שנה. כדאי להיעזר במצגת עם הטקסטים לחלק זה. 

נציג את הרקע לקביעתו של הלל, בהסבר קצר על שנת שמיטה בכלל ובקריאת הטקסט שלהלן מספר דברים על מצוות שנת השמיטה, בהקשר של שמיטת החובות:

דברים פרק ט"ו, פסוקים א' – י"א  

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה – שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'… אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: … כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:

חשוב לבאר ולהסביר את הטקסט מדברים, ולהדגיש כי כבר התורה זיהתה פרצה והזהירה מכך שלא ימנעו מלהלוות כספים בשנה שלפני שנת שמיטה, השנה השישית – מחשש שההלוואות והחובות ימחקו בשנת השמיטה עצמה.  

נציג את הלל הזקן, מהדורות הראשונים של חז"ל, ונקרא את שנכתב במשנה, על תקנתו הידועה בשם 'פורזבול': שטר המופקד בידי בית דין והחתום על ידי הצד הלווה והצד המלווה, ולפיו מוסכם על ידי שני הצדדים, כי החוב לא ימחק ויתבטל, בהגיע שנת השמיטה. 

מעובד מתוך: המשנה, מסכת שביעית פרק י, משנה ג ומסכת גיטין, פרק ד, משנה ג 

זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (בדברים ט"ו): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" – והתקין הלל פרוזבול מפני תיקון העולם: 

נסביר ונדגיש – כי המילה המוכרת לנו עד היום – 'תקנה' – מקורה במושג 'תיקון' ו-'תיקון עולם' : צו שעה הבא לתקן נקודתית ומיידית, דבר מה פגום, במציאות היומיומית.

חלק ג' – לימוד ושיח בחברותות (20-25 דקות) 

בחברותות (רצוי בזוגות) נזמין לקרוא את הטקסטים (ר' להלן, בדף המקורות המובא כנספח, בהמשך) של ר' נחמן ומברסלב והמשנה, ולדון יחדיו במשמעות הטקסטים עבורם, ובשאלת "תיקון עולם" במעגלים השונים בחייהם/ן ובסביבותיהם/ן. 

חלק ד' – אסיף והנעה + סיכום (15-20 דקות) 

נזמין, ולו רק חלק מהחברותות, לשתף בשיחה וברעיונות שעלו. 

נאסוף ונקשור בין הדברים, ונסכם בדגשים הבאים: 

• ביקשנו בסדנא לבחון מהו מקור המושג 'תיקון עולם' לפני 2000 שנה – ומה משמעותו היום
• עמדנו על כך שעיקר מהותו של 'תיקון העולם' הוא בשאיפה לנסות ולגשר על הפער שבחיינו כבני אדם, מאז ועד ימינו, בין הרצוי – למצוי…
• נוכחנו לדעת ש'תיקון עולם' הינו ערך מורכב ורב פנים, בעל דרכים רבות לביטויו ויישומו
• ניקח עימנו את האמירה המשנה – שגם אם לא הכל תלוי בנו ונסמך על יכולתנו, הרי שתמיד יש לנו במה לפעול, לתרום ולקדם 'תיקון עולם' גם בסביבתנו ובחיינו אנו

נספח – דף מקורות  

'אני ואת/ה נתקן את העולם' 

דף מקורות לסדנת 'תיקון עולם' 

דברים פרק ט"ו, פסוקים א' – י"א  

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה – שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'… אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: … כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: 

מעובד מתוך: המשנה, מסכת שביעית פרק י, משנה ג ומסכת גיטין, פרק ד, משנה ג 

זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (בדברים ט"ו): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" – והתקין הלל פרוזבול מפני תיקון העולם: 

בחברותות: 

תיקון העולם שלי… מה זה בשבילי? 

קראו והבינו את הטקסטים הבאים: 

ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ה' 

כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי. ואם נמצא שהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות, ולעסוק בכל עת בתיקון העולם, ולמלא חסרון העולם, ולהשתדל בעבורו. 

משנה אבות ב', ט"ז  

לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להתבטל ממנה

נקודות לדיון ולמחשבה: 

• כיצד הבנתם/ן את שני המקורות? מה משמעותם המרכזית, מהו המסר העיקרי כאן לדעתכם/ן? 
• בחרו אחד מהמעגלים הבאים, שבחיינו ובעולמנו. חישבו יחדיו, לאור ובהשראת שני המקורות שקראתם: מהי לדעתכם משימת "תיקון העולם" החשובה ביותר, במעגל אליו הינכם/ן מתייחסים/ות?