משך הפעילות: כשעה וחצי
ציוד נדרש: מצגת / דפי מקורות [ר' בנספח להלן]
- ניתן לקיים פעילות זו גם באופן מקוון
כללי:
בשיעור זה, נתמקד במצוות ספירת העומר. נבקש להיחשף למקורותיה המקראיים והחקלאיים כאחד, ולברר יחדיו את משמעותה האנושית והעכשווית. נתוודע לדריכות האנושית, בעולם החקלאי הקדום, בעונת השנה שכולה צפייה ותקווה לשלום היבול וכן נבחן מושגים, רעיונות ותפיסות הנוגעות לערך הזמן, לתשומת לב לזמן החולף, למדידת זמן והערכתו ועוד.
מטרות (בשיעור זה התלמידים/ות…):
- יתוודעו עם 'ספירת העומר' ומשמעותה בהקשר החקלאי והמסורתי
- יעמדו על הקשר שבין מצבים אנושיים הכרוכים בדריכות ובהמתנה, לבין תחושת השליטה וההקלה שיש בכלים של ספירת ומדידת הזמן החולף
- יבחנו את מידת הרלוונטיות של ספירת העומר בימינו
- יתמודדו עם שאלת המשמעות האישית של 'ספירת זמן' בעבורם
מהלך השיעור – כללי:
- חלק א' – 'מתי סופרים?' – פתיחה ועבודה אישית (כחצי שעה)
- חלק ב' – 'ספירת העומר' – לימוד בחברותות (כחצי שעה)
- חלק ג' – סיכום ומשימת כתיבה יצירתית אישית (כעשרים דקות)
'מתי סופרים?': פתיחה ועבודה אישית ו-'ספירת העומר': לימוד בחברותות (כחצי שעה)
- נציע לפתוח בהסבר ראשוני על 'ספירת העומר', ולהזמין את התלמידים/ות לענות על שאלות למחשבה ודיון:
- ספירת העומר מקשרת בין חג הפסח לחג השבועות – בין יציאת מצרים למתן תורה. מדוע קשורים חג הפסח וחג שבועות? מדוע חשוב לקשור ביניהם באמצעות הספירה?
- נבקש להיזכר מתי חיכו בקוצר רוח למועד מסוים… ונבקש אחדים/ות לשתף, מה היה המועד או האירוע, והאם הציפייה תורגמה לפעולה כלשהי.
- נאסוף את התובנות שהעלו ונסכם שלספירה תפקידים שונים: הזדמנות לחשבון נפש לאור הזמן החולף, ציפייה לאירוע מסוים (ספירה לאחור), מודעות לזמן החולף בעזרת תלישת דף מהיומן, ציון מועד בזמן המיועד לו (מציינים את חג שבועות בדיוק שבעה שבועות לאחר חג הפסח).
- נתפצל ללמידה בחברותות (כחצי שעה), והפעם ננסה לברר את הטעם החקלאי העומד בבסיסה של ספירת העומר (דף מקורות בנספח).
'ספירת העומר' – לימוד בחברותות (כחצי שעה) – ר' דף מקורות בנספח
אסיף, סיכום ומשימת כתיבה יצירתית אישית (כעשרים דקות) – ר' גם בנספח
נספח: דף עבודה להעמקה בחברותות
סְפִירָה וסִיפוּר
דף מקורות לתלמיד/ה
ספירת העומר הקדומה באה לציין את הציפייה של החקלאי להבשלת החיטה. בפסח נהגו להביא מנחת שעורים למקדש ובשבועות – "שתי הלחם", מנחת חיטין. את ספירת העומר המשיכו לקיים גם לאחר חורבן בית המקדש השני, ונוהגים לקיימה גם בימינו.
קראו את המקורות הבאים ודונו בשאלות שבעקבותיהם:
שאלות לדיון ולמחשבה בחברותא:
- מהי משמעות הספירה במקורות המקראיים?
- פתחו את היומן השנתי שלכם, וציינו מאיזה תאריך עד איזה תאריך נוהגים לספור את העומר
- מתי הזדמן לכם לספור זמן? מה היה עניינה של ספירה זו?
- חשבו על אירוע משמח הצפוי לכם בתקופה הקרובה, וערכו טבלה של ימים מהתאריך הנוכחי עד לתאריך המצופה. מדי ערב סמנו את היום שחלף. תארו מה מאפשרת המודעות לזמן החולף. האם המודעות לזמן עושה את הציפייה קלה יותר או קשה יותר?
בכל ערב שהוא תחילת היום, לפי המסורת היהודית, סופרים ואומרים את היום והשבוע לספירת העומר. הספירה נפתחת בברכה, ולאחריה בא נוסח הספירה, הכולל את מניין הימים והשבועות. למשל, בל"ג בעומר אומרים: "היום שלושה ושלושים יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר".
משימה אישית: תפילת האיכר
תארו כיצד מצוות ספירת העומר יכולה להיות משמעותית לחקלאים בארץ ישראל. נסחו ברכת הודיה שמברך חקלאי על השפע והיבול שהתברכה בהם ארצנו, או לחלופין, נסחו תפילה לשינוי מצבו של חקלאי שגידוליו לא עלו יפה באותה השנה.