משך הפעילות: כארבעים וחמש – חמישים דקות  

ציוד נדרש: תמונות ירושלים בציורי ילדות – ערוכות להצגה, או מודפסות (ר' נספח 1); חומרים ליצירת קולאז' – תמונות וגזרי עיתונים, מוכנים מראש ליצירה; ניירות צבעוניים, מוזהבים וכד'; בריסטולים בגודל A4, או A3 (כמספר הילדים/ות); דבק, צבעים, טושים וכד'; 

מטרות (במהלך הפעילות הילדים/ות…):

• יתוודעו אל יום ירושלים, במשמעותו הכללית –  כחגה, של עיר הבירה של מדינת ישראל
• יעמדו על חשיבותה ומעמדה של העיר ירושלים, עבור העם היהודי, לאורך הדורות
• יכירו ויבינו את המושג 'עיר בירה'
• יבחנו בדרך חווייתית, את פניה הרבות של ירושלים – בשירה, בציורים ועוד
• יתנסו בביטוי אישי יצירתי, לרעיון – "ירושלים שלי"

מהלך הפעילות – כללי: 

• חלק א' – 'ירושלים שלנו' – הפשרה, פתיחה ומבוא (כעשרים דקות) 
• חלק ב' – 'ירושלים שלי' – פעילות יצירה אישית (כעשרים דקות) 
• חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשר דקות) 

פירוט מהלך הפעילות: 

חלק א' – 'ירושלים של העם היהודי' – פתיחה והפשרה (כעשרים דקות) 

• נפתח ונספר, כי עומדים/ות לפני 'יום ירושלים' – יום חגה, של עיר הבירה של המדינה, העיר שהיתה קדושה לעם היהודי, עוד הרבה קודם להקמת המדינה, במשך מאות ואלפי שנה.  
• כהפשרה, נשאל: 
• מי היה/היתה בירושלים בשנה האחרונה, ומדוע? 
• מה זכור לך במיוחד מהביקור בירושלים? 
• איפה עוד ומתי, אנו "פוגשים ופוגשות" את ירושלים בחיינו?[למשל בשירים, בסיפורים, ציורים וכד']
• נספר, ונרחיב, בהתאמה לגיל הצעיר, כי לפני כאלפיים שנה, בירושלים, עמד בית המקדש, שהיה המרכז הקדוש והחשוב ביותר ליהודים  (וליהודיות) באותה תקופה, בארץ ישראל, ושאליו היו עולים לרגל (ברגל!), כדי לחגוג יחד את החגים, כדי להתפלל, וגם כדי לשלם מסים. אפילו מי שלא יכול/ה היה/היתה לעלות לרגל, התפלל/ה תמיד עם הפנים – לכיוון ירושלים ובית המקדש, וזאת כסמל לכבוד.  

לפני אלפיים שנה, הרומאים כבשו את ארץ ישראל, בעיקר כדי לעבור בה בנוחות עם הצבא הרומי, עם שיירות של סחורות וכדי לגבות עוד ועוד מיסים. היהודים פרצו במרד נגד השלטון הרומי (אפשר להזכיר לילדים/ות, את בר כוכבא מל"ג בעומר), אולם המרד נכשל, וכעונש, החריבו הרומאים את בית המקדש וגירשו, הגלו, את היהודים מארץ ישראל. היהודים התפזרו בכל העולם, ולאורך מאות ואלפי שנים, התגעגעו וחלמו על ירושלים וקיוו לשוב אליה.  

כך, שהעם היהודי שב לארצו והקים בה, בדיוק לפני שבעים וארבע שנים, את מדינת ישראל, היה ברור ומוסכם, כי ירושלים – העיר הקדומה והקדושה, תהיה גם לעיר הבירה, של המדינה היהודית החדשה. 

• נסביר, כי הביטוי "עיר בירה", מקורו בשפה קדומה (אכדית), שכבר נעלמה מהעולם, ומשמעותה המקורית של המילה 'בירה', היתה עיר מרכזית, ראשית וגדולה. 

ניתן להזכיר לילדים/ות, את סיפורו של חג הפורים, שחלף לפני כחודשיים, המתרחש כולו – בשושן הבירה. 

• לשם זיקוק העיקר, וכעיבוד לחלק מידעי זה, נמליץ להקריא, לאט ובהתאמה, את שירה של מירי צללזון – עִיר דָּוִד הַמֶּלֶך: 

• בהמשך לכך, נציג עתה, שני ציורי ירושלים, שצוירו, בידי שתי ילדות, האחת מישראל והשנייה מארגנטינה.  

נסביר, כי על ידי התבוננות יחדיו, בציורים שלהן, נבקש להבין, כיצד שתי הילדות, השונות ורחוקות זו מזו, מדמיינות את העיר ירושלים, וכיצד הן חשות אליה –  קצת כמו דוד המלך, לפני אלפי שנים:  

• לסיכום הפתיחה, ולקראת היצירה האישית, נמשיג, כי בעזרת הציורים, ראינו שירושלים מסמלת דברים רבים ושונים. עם זאת, ראינו בשני הציורים השונים זה מזה – הרבה אהבה, הרבה צבע, הרבה רגש של שמחה. הצלחנו להבין, דרך הציורים, כיצד מרגישות שתי הילדות, שחיות במקומות רחוקים זו מזו, בעולם, כלפי אותה העיר, כלפי ירושלים.

חלק ב' – 'ירושלים שלי' – פעילות יצירה אישית (כעשרים דקות) 

• נספר, כי בעקבות שתי הילדות – מרים ואביגיל,  ניצור גם אנחנו, את ירושלים שלנו,  ונזמין ליצירה אישית, של קולאז', תחת הכותרת – "ירושלים שלי", או "ירושלים שבליבי"; 

חלק ג' – שיתוף וסיכום (כעשר דקות) 

• במידה ונותר די זמן, נזמין לשתף בקולאז'ים שיצרו:  נבקש מהילדים/ות, להציג את היצירות, ולהסבירן, בדגש על המשגת הרגש, אותו ביקשו להעביר ביצירתם/ן האישית. 

ניתן כמובן לתלות את היצירות, כתערוכה בגן. 

• כסיכום, נחזור ונמשיג, כי היום הכרנו, עד כמה חשובה העיר ירושלים עבור העם היהודי – כבר מהזמן הקדום, ועד ימינו, כעיר הבירה של מדינת ישראל. ראינו שהיא עיר אחת, בעלת פנים רבות–  וירושלים אחת של כולנו, ועדיין – עבור כל אחד ואחת מאיתנו – יש את "ה–ירושלים שלו/שלה".