משך הפעילות: כארבעים וחמש דקות
ציוד נדרש: קטעי קריאה
כללי:
בפעילות זו, נבקש לחשוף בפני הילדים/ות, את פניו של חג השבועות, חג הביכורים – גם כחג מתן תורה. נכיר את המסורת שראשיתה בספרות חז"ל אודות אופיו של מעמד מתן תורה, ונבקש להתחבר באופן חוויתי לנושא ולגעת בחשיבותו הסמלית והערכית, עד ימינו אנו.
מטרות (במהלך הפעילות התלמידים/ות…):
- יתוודעו לתיאורי מעמד הר סיני בספרות חז"ל ובכלל
- יבחנו את המשמעויות הסמליות והרגשיות, העומדות מאחורי תיאורי מעמד הר סיני, בתרבות ישראל
- יתנסו בחוויה מעוררת הזדהות עם תחושת הטקס בכלל, ועם מעמד מתן תורה בפרט
מהלך הפעילות – כללי:
- חלק א' – "גם אני הייתי שם": פתיחה והאזנה חווייתית מודרכת (כעשרים דקות)
- חלק ב' – "אז איך היה?": שיחת עיבוד (כעשר דקות)
- חלק ג' – "בנינו ערבים לנו": סיכום (כרבע שעה)
פירוט מהלך הפעילות:
חלק א' – "גם אני הייתי שם": פתיחה והאזנה חווייתית מודרכת (כעשרים דקות)
- נפתח ונזכיר כי לחג השבועות, יש שמות נוספים. אפשר לשאול אם זוכרים/ות, או להציגם בזריזות – חג הקציר וחג מתן תורה. בפעילות היום, נבקש להבין מה בדיוק הכוונה מאחורי שם החג "מתן תורה".
- נשאל – מי נתן את התורה? [אלוהים]; מי קיבל את התורה? [העם, משה..]; איפה נתן אלוהים את התורה? [בהר סיני]
- נרחיב בשפתנו:
התורה ניתנה לעם ישראל בהר סיני. הר סיני נמצא בלב המדבר הצחיח. ונשאלת השאלה למה נתן אלוהים את התורה דווקא במקום כמו המידבר ולא למשל על הר יפה ופורח? מפרשים הסבירו, שהתורה ניתנה במדבר, כי זהו מקום פתוח לכולם. כולם שווים, במדבר. התורה נתנה במדבר, כי הוא נחשב למקום שלא שייך לאף אחד, וכך כל מי שרוצה יכול לבוא ולקבל את התורה.
וכך, במדבר, אלוהים הזמין אליו את משה, לעלות אל הר סיני ולקבל את התורה. והעם התבקש להתכונן ולחכות לתורה. כולם – מבוגרים, צעירים, נשים, וילדים – קיבלו ציווי – הוראה להתכונן לרגע החשוב של קבלת התורה.
- נשאל: איך אנחנו מתכוננים לאירוע חשוב? כמה זמן מראש? ומה מרגישים בלב, ככל שהאירוע מתקרב?
- נמשיך ונספר: כל העם התכונן, התארגן, התלבש והתרגש למרגלות הר סיני, במשך… 3 ימים תמימים! ואז הגיע הרגע שכולם חיכו לו…
- נזמין עתה את הילדים/ות, להקשיב (כשעיניהם/ן עצומות), לעיבוד שכתב אפרים סידון, למדרש משמות רבה (להלן): לפני הקריאה, נזמין אותם/ן לעצום עיניים, לנשום באופן רגוע ושקט, ולהתרכז בתיאור שישמעו, ולנסות ממש לדמיין, לחוות ולהרגיש – "איך זה היה להיות שם"…
חלק ב' – "אז איך היה?": שיחת עיבוד (כעשר דקות)
לאחר הקריאה, נזמין לשתף במה הרגישו. אפשר להעלות שאלות הכוונה, כדוגמת:
- מתי אנחנו שקטים/ות כל כך, בלי שאפילו יבקשו זאת מאיתנו?
- מדוע, לדעתם/ן, אפילו החיות היו שקטות?
- מה ההבדל, בין אירוע מרגש, שיושבים בו, ושיש בו, למשל, כיבוד, לבין לאירוע כזה, שעומדים/ות בו בדממה?
- מה ההבדל, בין מה שאנו מרגישים/ות כשאנו בישיבה, לעומת בעמידה [ואפשר להתנסות]?
- מה ההבדל שיש באווירה – בין שירים או ריקודים, לבין שתיקה?
חלק ג' – "בנינו ערבים לנו": סיכום (כרבע שעה)
- לקראת הסיכום, נספר בלשוננו, את דבריו של רבי מנחם מנדל מקוצק, האומרים, כי שמו של חג שבועות, נקרא גם 'חג מתן תורה', ולא 'חג קבלת תורה' – כי הוא עצמו, מציין את האירוע הגדול, המיוחד, החד פעמי והמרגש – שבו ניתנה לנו התורה בהר סיני. ואילו קבלת התורה – הרי שמאז ועד היום, בכל יום מחדש, אנחנו בוחרים/ות ומקבלים/ות את התורה. גם אתם ואתן!
- להמחשה – וכן לעיבוד וכסיכום, נקרא עתה, את הסיפור הבא, המעובד על פי המדרש "בנינו ערבים לנו" – משיר השירים רבה א':
כשעלה משה להר סיני, לקבל את התורה, אמר לו אלוהים: אתן לכם את התורה, אבל הביאו לי ערֵבים טובים = שומרים טובים ואחראים, שישמרו עליה – שכן היא קדושה, היא חשובה. מיהם האנשים בעם שישמרו עליה הכי טוב?
חשב משה לעצמו, מי באמת יכול לשמור על התורה הכי טוב? אה! אני יודע! והציע לאלוהים:
הזקנים והזקנות, הסבים והסבתות! הם ישמרו על התורה! הם החכמים והמנוסים בעם ישראל – הם יקבלו את התפקיד החשוב של לשמור על התורה.
אבל אלוהים לא קיבל את ההצעה ואמר למשה: לא, לא לא! הזקנים והזקנות היקרים, כבר עשו הרבה, עשו מספיק. עכשיו מגיע להם קצת לנוח, צריך שלפעמים יעזרו להם, ולא לתת להם עכשיו עבודה ותפקיד של לשמור על התורה.
חשב משה וחשב. או! הנה רעיון … ואמר לאלוהים: אני יודע מי ישמור על התורה! ניתן את התפקיד הזה, למבוגרים – להורים ולגננות ולמורות (וכל המבוגרים שאתם/ן מכירים/ות). הם מבינים באחריות!
אבל שוב אלוהים התנגד ואמר: אבל משה! הם הרי כל כך עסוקים. עבודה, משפחה, קניות וסידורים – גם ממהרים וגם עייפים, אולי לא יספיקו בכלל לשים לב גם לתורה?
משה השתתק במבוכה. מה נעשה? למי נוכל לתת את התורה לשמירה והגנה?
ואז… פתאום! משה הבין… לילדות וילדים! להן ניתן את התורה!
רעיון מצוין! אמר בשמחה אלוהים…
- נעצור ונשאל: מדוע לדעתכם/ן אלוהים אמר שזה רעיון מצוין לתת את התורה דווקא לילדות וילדים??
- ולאחר מספר תשובות, נכרוך ונסיים –
אלוהים האמין שילדות וילדים – הם הכי אחראים לשמור על התורה – הם יגדלו איתה, ילמדו ממנה, יחיו איתה – וימשיכו לספר אותה…
וחג מתן תורה לכולנו – הוא חג