ילדים בגיל הרך אינם מחכים לפסח כדי לשאול שאלות, אבל פסח מזכיר לנו לאפשר להם לעשות זאת! הסקרנות היא הכלי המרכזי שבאמצעותו הילדים לומדים על עצמם ועל העולם. שאלות הילדים נובעות מהחשק האדיר שלהם לדעת וללמוד. כשאנו מקשיבים לשאלות של הילדים, אנו מבטאים הערכה כלפיהם. כשאנו עונים לשאלותיהם, כדאי לענות תשובות המרחיבות את הידע שלהם ונותנות להם תמונה מלאה יותר על עולמם ”מה נשתנה“ מזמין אותנו, המחנכות, לפתח בנו ובילדים את היכולת לשאול שאלות טובות:
- פינת ”יש לי שאלה“ בגן או בבית – הילדים יכולים להעלות שאלות ולהזמין את חבריהם להביע את דעתם או לחקור את השאלה שלהם יחד
- פינת ”מה נשתנה“ בבית או בגן – אפשר גם לייחד את הפינה להכנות לקראת פסח בכיתה או בבית ולבקש מהילדים לספר על השינויים שהם חווים במסגרת ההכנות לחג ואף לתעד אותם במצלמה
- סימני שאלה בכיתה – אפשר לשים מדי פעם שלט של סימן שאלה על חפץ בכיתה שקשור לחג הפסח ולפתח סביבו שאלות
אביב ישראלי
בהשראת השירים פסח כאן מאת נעמי שמר ו – האביב בפתח מאת אהוד בנאי, אפשר לעסוק באביב הישראלי. שני שירים המשלבים בין מצוות החג ומנהגי החג לבין האביב הישראלי. כל אחד מהם משקף את נקודת המבט של היוצרים ואת הסגנון המוזיקלי המיוחד להם. נעמי שמר מפליאה לשזור מילים מן ההגדה וממנהגי המשפחה במראות ובריחות האביב הישראלי ולרקום אותם יחד לסימני פסח. אהוד בנאי מביא בשירו את המוזיקה המזרחית, את ריח האביב, את המשפחה, את השוק, את חיי השגרה ואת אווירת השמחה לקראת החג.
בהשראת השירים אפשר לעסוק באביב הישראלי ולחוות את החג ואת התקופה באמצעות כל החושים שלנו.אפשר לטפח את יכולת ההתבוננות של הילדים, לשוחח אתם על סימני הפסח בבית ועוד…
הנה מספר הצעות:
- לשוחח על סימני הפסח בבית, ובסביבה הקרובה
- אפשר גם לקיים תחרות: מי מצליח למצוא יותר סימנים לבוא הפסח?
- לאסוף סימני חג באמצעות צילום או גזירת תמונות מעיתון
- בשיר של אהוד בנאי הדודה מלכה מכינה במיה… אפשר להכין עם הילדים מאכלי ירקות. או לעצב בצלחת תמונת אביב למאכל, המורכבת מירקות חתוכים
| פֶּסַח כָאן
מילים ולחן: נעמי שמר רֵיחַֹ שִבֳּלִים יְּרֻקּוֹת וְּעוּגוֹת אֱגוֹז מְּתוּקוֹת רֵיחַֹ נִקָּיוֹן שְּתֵי יוֹנִים וְּיוֹן זֶה סִימָן שֶפֶסַֹח כָאן. צְּלִיל שֶל חֲזָרוֹת מַֹקְּהֵלָה קוֹל חָתָן וְּקוֹל כַֹלָה רוּחַֹ מִמִדְּבָר וְּהַֹסְּתָיו עָבַֹר זֶה סִימָן שֶפֶסַֹח כָאן. יוֹצְּאִים בְּחדֶש הָאָבִיב הַֹבֵן שוֹאֵל הָאָב מַֹקְּשִיב וְּקוֹל הַֹתוֹר וְּשִיר מִזְּמוֹר וְּאוֹר גָדוֹל סָבִיב. הַֹשָמַֹיִם כְּבָר אֲחֵרִים זְּמַֹן לִקְּר א בְּשִיר הַֹשִירִים בֶגֶד חַֹג חָדָש וּמַֹצָה בִדְּבַֹש זֶה סִימָן שֶפֶסַֹח כָאן. בא וְּנַֹעֲרךְ תַֹ'שוּלְּחָן וְּנָשִים גַֹם אֲפִיקוֹמָן וְּאַרְּבַֹע כוֹסוֹת וְּאַרְּבַֹע קֻשִיוֹת זֶה סִימָן שֶפֶסַֹח כָאן. יוֹצְּאִים בְּחדֶש הָאָבִיב… רֵיחַֹ שִבֳּלִים יְּרֻקּוֹת וְּעוּגוֹת אֱגוֹז מְּתוּקוֹת בא וְּנַֹעֲרךְ תַֹ'שוּלְּחָן וְּנָשִים גַֹם אֲפִיקוֹמָן, מָן |
הָאָביב בַפֶּתַח
מילים ולחן: אהוד בנאי הָאָבִיב בַֹפֶתַֹח שוּב חָשִים בָרֵיחַֹ לֹא צָרִיךְ שַֹבְּשֶבֶת כְּדֵי לָדַֹעַֹת שֶיִהְּיֶה שָמֵחַֹ. הַֹיַֹלְּדָה חוֹזֶרֶת מִן הַֹגַֹן קוֹרֶנֶת בְּיָדָהּ זֵר שֶל יַֹסְּמִין פוֹרֵחַֹ, שָרָה שִיר שָמֵחַֹ. דוֹדָה מַֹלְּכָה מַֹקְּפִיאָה אֶת הַֹבַֹמְּיָה שֶלֹּא יֶחְּסַֹר מִחוּץ לָעוֹנָה. אֵיפ ה נַֹעֲשֶה אֶת הַֹסֵדֶר? כְּמוֹ בַֹשָנָה שֶעָבְּרָה. הָאָבִיב בַֹפֶתַֹח… שִילַֹמְּנוּ חֶשְּבוֹנוֹת חַֹשְּמַֹל טֶלֶפוֹן מַֹיִם וּמִסִים, זֶהוּ ראש חדֶש נִיסָן וְּאֵלֶה הֵם הַֹחַֹיִים. |
כדאי לבקר וירטואלית במוזיאון ישראל: פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר. התערוכה מציגה סיפור שטרם סופר על ההשפעה התרבותית ההדדית בין מצרים וכנען במשך האלף השני לפני הספירה, פרק זמן המוכר לנו בעיקר מתוך סיפורי המקרא על יוסף ומשה
https://www.youtube.com/watch?v=RvzPgeNWTa8
חג פסח שמח!