משך הפעילות: כארבעים דקות
ציוד נדרש: אפשרות להצגת תמונות (באופן מקוון או על ידי הדפסה), דף עבודה (ר' בנספח) – מודפס או לחילופין, בידי המנחה, לשם דיון בעל פה; ציוד המאפשר האזנה לשיר
בפעילות המוצעת כאן, נבקש להתעמק בחג הפסח, כחג החירות. ננסה יחדיו, להמחיש ולהבהיר את המושגים המופשטים – חירות ועבדות, לעמוד על טיבם ולנסות לברר את הקשר בין רעיונות לבין אורחות חיינו אנו.
חלק א' – פתיחה: עבדים היינו (כ-10 דקות)
- כפתיחה, נשמיע את השיר המוכר מהגדת הפסח, 'עבדים היינו', בלחן של שלום פוסטולסקי. במידת האפשר, נמליץ להראות את הקליפ הקצר, המלווה את השיר, בביצועו של יהורם גאון:
https://www.youtube.com/watch?v=tNn2xsTt5uY
- נשאל את השאלה המתבקשת – מה הקשר בין השיר הזה, לתקופה הזו בשנה? נדגיש את המוטיב של היציאה מעבדות לחירות, כמאפיין ערכי משמעותי ביותר של חג הפסח וכנושא שנעסוק בו היום.
- נדפיס/נציג את הציור של האמן יאיר גרבוז (שלהלן), נתבונן בה יחדיו, ונעלה לדיון את שאלות הבאות:
- העֶבֶד – איך העבד נראה? מהו מראה פניו? איזו עבודה קשה הוא עושה? איך הוא מרגיש בגוף? מה הוא חושב?
- הנוֹגֵשׂ/המצרי – איך הנוגש נראה? איך המגלב שבידו נראה? איך פניו נראים? מה הוא חושב?
- מהי לדעתם/ן עבדות? במה היא שונה מחירות?
חלק ב' – שיחה ודיון: מה זה בדיוק עבדות? (כ-10 דקות)
- נבהיר ונדגיש: עבדים אכן עובדים קשה מאוד, אבל הקושי העיקרי עבורם הוא היעדר החופש והחירות. העבד חייב לעשות את כל מה שאומרים לו, ואסור לו להגיד מה הוא חושב או מה הוא מרגיש, או לפעול לפי רצונו החופשי. אין בהכרח קשר בין עבדות לסוג העבודה או לרמת הקושי שלה. ואכן, בהיסטוריה היו גם עבדים שעבודתם הייתה קלה יחסית, והם אפילו נהנו מתנאים טובים, אבל – הם היו משועבדים לאדוניהם; הם היו נתונים לשליטתם ולא יכלו להחליט לפי רצונם; הם לא היו בני חורין, משוחררים.
מהו אם כן, הדבר העיקרי נלקח מן העבדים ומן השְׁפָחוֹת [נסביר – צורת הנקבה של עבד]? – חירותם!
- עבדים אינם בוחרים את אורח החיים שהם רוצים.
- עבדים אינם חופשיים להביע דעות או רגשות.
- עבדים אינם פועלים לפי רצונם, לפי תפיסתם או לפי דתם.
- עבדים משועבדים לרצונו של האדון המשעבד אותם.
- במידת האפשר ובהתאם לגיל המשתתפים/ות, כדאי לחדד מה ההבדל בין 'עובדים' (במובן העכשווי של מועסקים), לבין 'עבדים': עובדים, בניגוד גמור לעבדים, הם בני אדם חופשיים. עובדים יכולים לבחור את אורח חייהם ולחיות על–פי תפיסותיהם. הם יכולים לבחור לאיזו עבודה הם מחוייבים. לחופש הזה יש ביטוי גם בעבודה עצמה: הם יכולים להשתתף באופן פעיל בעבודתם – להיות מעורבים… לאחר סיום העבודה יש לעובדים גם סיפוק מן הביצוע וגם רווח ממשי מן התוצר (כגון: משכורת, דברי שבח והערכה). ובעיקר: לעובדים, בניגוד לעבדים, יש אחריות על חייהם ועל עצמם.
- לקראת המשימה דפי העבודה, נחדד, שמכאן למדנו שחשוב לזכור כי אנו בני ובנות חורין! וזאת, למרות שאנו מכירים הרבה סביבנו שעובדים/ות – ההורים, הגננים והגננות, הסייעות בגן, המורים והמורות, ואפילו הילדים עובדים לפעמים… גם אם נראה לנו שלעיתים זו עבודה קשה, אפילו מאד קשה – זו עדיין עבודה, ורחוקה מעבדות!
- נבקש להעלות דוגמאות – מתי יצא להם/ן לעבוד? (למשל – סייעו בעריכת השולחן, סדרו את הצעצועים, עזרו בגינה, טיפלו בחיות המחמד וכד').
- חשוב להציף, כי עבודת הילדים והילדות, בגן ובבית, תורמת לעצמם, למשפחה ולחבריהם. נדגיש את השמחה שיש בעבודה מעין זו, ואת ההרגשה הטובה, שיש לנו ולסביבה, כאשר למשל, הגן מסודר; חלקים של משחקים נשמרים במקומם; אנחנו יושבים לאכול יחד, ליד השולחן שאנחנו ערכנו בעצמנו וכד'.
חלק ג' – יצירה בדפי העבודה ואסיף (כ- 20 דקות)
- נזמין לחשוב מתי קל לנו לזכור שאנו בני–חורין, ומתי אני מרגיש שמחייבים אותי לעשות משהו – ואיך גם רגעים כאלה, מבטאים או מוסיפים לחירות שלי, שלנו.
- נמלא את דפי המשימה הבאים (בנספח). לגיל הרך, טרם ידיעת קרוא וכתוב, נקריא בקול את השאלות שבדף, ונזמין לצייר את התשובות.
- בסיום, נשתף את הציורים/התשובות – בנוגע לשאלה הרביעית, המזמנת, לייחל תקוות לעתיד, המשגה חשובה במיוחד, גם ובעיקר, בתקופה מורכבת זו.
נספח
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם
