משך הפעילות: כשעה וחצי
ציוד נדרש: תמונות אישיות של התלמידים/ות או מגוון צבעוני של תמונות של מסכות, מצגת ודפי מקורות

מטרות הפעילות (התלמידים/ות…):

• יתוודעו אל מקורות מנהג ההתחפשות ומשמעותו בכלל, ובפורים בפרט
• יבחנו את משמעות ותפקיד מסכות ותחפושות בחברה ובחייהם
• יתנסו באמצעות כלים יצירתיים ומאפשרים, בביטוי אישי למתח ולזיקה, שבין האישיות הפנימית, לבין המסכה החיצונית

מהלך הפעילות:
חלק א' – פתיחה והפשרה (כעשרים דקות)
נציג ונקרא עם התלמידים/ות את הקטע משירו של נתן יונתן, ונעלה לדיון את השאלות שבעקבותיו:

• האם ולמה תתחפשו השנה? כיצד נבחרה התחפושת? האם התלבטתם/ן לגביה?
• האם היא דומה לתחפושות מהשנים הקודמות? ואם לא – למה? מה השתנה?
• איזו הרגשה מתעוררת בנו כאשר אנו מתחפשים?

חלק ב' – 'ונהפוך הוא': התחפשות ומסיכה בפורים ובכלל (כארבעים וחמש דקות)
1. נצפה יחדיו בסרטון 'לפורים מסכות' – https://www.youtube.com/watch?v=bzrSgQeOs3g
2. בהמשך לסרטון, נציף למחשבה ולדיון את השאלות הבאות:
– אילו מסיכות אנו עוטים על עצמנו בחיי היום יום? האם יש לנו מספר מסכות?
– מתי אנו עוטים אותן? האם אנו שלמים איתן?
– מה המסכה שלי מכסה, ומה היא מגלה?
– האם המסכה שלנו תשקף את עצמנו או כיצד אנחנו רוצים לראות את עצמנו?
3. נמשיך לאחת משתי האפשרויות הבאות:
יצירה אישית:
– חשוב! נבקש מהתלמידים/ות מבעוד מעוד, להביא עימם לפעילות, תמונת פנים שלהם/ן (ב-"הארדקופי").
– נכין מראש, ריבועי נייר פרגמנט גזורים, בגודל של כ – 8 ס"מ X 8 ס"מ, בכמות כפולה, ממספר התלמידים/ות בכיתה (נמליץ להכין כמות נוספת, כך שתהיה בידינו גם רזרבה למקרה הצורך).
– נזמין את התלמידים/ות ליצירה אישית – וננחה אותם/ן להניח כל אחד ואחת, ריבוע נייר פרגמנט, על תמונתם/ן האישית, ולצייר על גבי הנייר ובאמצעות שיקוף התמונה שמתחת – את עצמם/ן, כמו שהם מדמיינים/ות שיהיו כשיתבגרו [משל למגוון המסכות והתחפושות שנלבש על עצמנו במהלך חיינו]: איך ייראו? במה יעסקו? ואיך זה יבוא לידי ביטוי במראה החיצוני?
– במידה ויש די זמן, נמשיך לשלב הבא – הפעם נבקש כי יציירו את מראם/ן, כשהם/ן נהנים ומשוחררים, ביום נפלא כלשהו, בשיאו של החופש הגדול [סמל למצבים האישיים, האותנטיים, המשוחררים שלנו].
– במליאה, נזמין לשתף, בתמונות שציירו, להשוות ביניהן, ולהסביר את שעומד, מאחורי האלמנטים שהוסיפו, בכל אחד מהמצבים.
לחילופין:
בחירה אישית: המסכה שלי – מגלה עלי ש…
– לצורך אפשרות זו בפעילות, נכין מראש, מגוון גדול ככל הניתן, של תמונות מודפסות וצבעוניות של מסכות שונות ומשונות, ונפזרן על רצפת הכיתה.
– נזמין את התלמידים/ות, לנוע במרחב הכיתה ולבחור לעצמם מסכה אחת, שהם מרגישים/ות שמספרת ומגלה, משהו עליהם/ן – למשל תחביב, טעם אישי כלשהו, הרגל אישי וכד'.
– במליאה, נזמין לשתף, במה בחרו, ובעיקר – לנמק מדוע בחרו במסכה זו או אחרת.

חלק ג' – עיבוד וסיכום (כעשרים דקות):
נציע לפתוח את העיבוד החשוב במיוחד בסדנא אישית מעין זו, בהצגה וקריאה של שירו של יהודה אטלס:

בהמשך ובהשראת השיר, נבקש להמשיג עם התלמידים/ות, את תהליך הבירור שעברנו יחד בפעילות:
נזכיר את מקור הצורך האנושי להתחפש ולעטות מסכות; את הרצון להתאים את עצמנו באמצעות מסכות, את הרצון לעיתים דווקא להסירן; את המעבר בין הגלוי למכוסה והמתח בין המצבים; את הרעיון שגם בכיסוי שאנו בוחרים ובוחרות לעצמנו, יש מהגילוי וכד'.

לסיום, נציע לחזור ולהציף, את השאלות שהעלנו קודם בהתחלה – כשאלות להמשך מחשבה:
– אילו מסיכות אנו עוטים על עצמנו בחיי היום יום? מתי אנו עוטים אותן? האם אנו שלמים איתן?
– מה המסכה שלי מכסה, ומה היא מגלה