משך הפעילות: כשעה 

ציוד נדרש: אפשרות להשמעת השיר, דפי מקורות או מצגת

חלק א' – פתיחה (כרבע שעה) 

כפתיחה נציג את נושא הפעילות, ונחדד את חשיבותם הגורלית של המים והגשם באזורינו הגיאוגרפי – המזרח התיכון הצחיח, מאז ועד היום. כדאי להדגיש כי על רקע מציאות זו, הרי שבעולם הקדום, כאשר האפשרות לחיים ולשגשוג, הייתה תלויה לחלוטין אך ורק בגרמי השמיים בכלל, נתפסו הגשם והמים, כסמל מוחשי לברכה של חסד ושפע מהאל עצמו ממש.   

נקרא עם התלמידים את הפסוק מויקרא כ"ו: 

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת–בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת–זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"   

נדון עם התלמידים/ות במשמעות הפסוק – בכך שהתיאור שבו, מציג שפע חקלאי אידילי – כאשר סוגי עבודת השדה, כמו "מתחרים" זה בזה, רודפים זה את זה: עוד בטרם הסתיים הדיש (פעולת הפרדת גרעיני התבואה על ידי פעולת מעיכה) שבתקופת האביב, וכבר יגיע זמן בציר הענבים (הקיץ); ועוד בטרם הסתיים תהליך איסוף הענבים – וכבר יגיעו הסתיו והחורף ועימם עונת הזריעה. 

אפשר להוסיף ולשאול את התלמידים/ות – מדוע יוצר הפסוק קשר ומהו, בין מציאות של שפע חקלאי, לבין שלום? 

חלק ב' – משימה אישית/בחברותות ואסיף במליאה (כחצי שעה) 

נזמין את התלמידים/ות, לקרוא את המקורות הבאים ולענות על השאלות שלצידם (במידה והפעילות מתקיימת פנים אל פנים בכיתה, נמליץ לקיים חלק זה בחברותות):

חלק ג' – סיכום וכתיבה אישית (כרבע שעה) –  

"עד רדת הערב, גשם, הקשב לנשים בחלון. עד רדת החושך, גשם, הקשב לנשים הצופות בווילון…"  

כסיכום, נציע להשמיע בכיתה, את שירה של תרצה אתר 'גשם הקשב לנשים', ולדון במשמעותו. שיר זה, מבטא קודם כול את הכמיהה הטבעית, האנושית לגשם. זהו שיר עתיר דימויים, חלקם מורכבים. לאור זאת, נמליץ להציג בפני התלמידים את מילות השיר וגם להקריאו בקול, וכמובן, לוודא כי הדימויים השונים, ובעיקר רוח השיר הובנו לאשורם.  

נציף ונמשיג, כי התפילות לגשם, נכתבות ומולחנות בכל דור ודור, וכך גם בזמננו. שירה של תרצה אתר, מהווה למעשה, תפילה ישראלית עכשווית לגשם בפני עצמו. בהשראת השיר ולסיום, נזמין את התלמידים/ות לנסח ולחבר גם הם את תפילת הגשם האישית שלהם. 

חודש טוב ובהצלחה!