משך השיעור: כשעה וחצי (ניתן לפצל את הפעילות, לשני שיעורים)
ציוד נדרש: מצגת לפתיחה עם המקורות הנדרשים, דף מקורות – לכל תלמיד/ה

*במידת הצורך, ניתן לקיים את השיעור, בהתאמות קלות המוצעות להלן, גם באופן מקוון.
בשיעור זה, נבקש לבחון בכיתה, רעיונות, מושגים וערכים, הקשורים בנושא ובתפיסת 'תרבות המחלוקת'. באמצעות שפה, טקסטים וכלים מותאמים לכיתות היסוד, נדון ונמשיג גם מימדים שהינם מופשטים ומורכבים, כדוגמת סבלנות וקבלה, סובלנות ופלורליזם, ונשאף ליצור שיח נגיש ורלוונטי סביבם.

מטרות (בשיעור זה התלמידים/ות…):

• יתוודעו למושג 'מחלוקת' בתרבות ישראל, ויעמדו על משמעותו וחשיבותו
• יחשפו לתפיסת 'תרבות המחלוקת' כפי שהיא עולה מהמדרשים על מחלוקות בית הלל ובית שמאי
• יעמדו על הקשר בין נושאים אלה, לבין מהותו ומסריו, של יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין
• יבחנו את משמעויות המושג 'תרבות המחלוקת' וביטוייו גם בחייהם/ן הפרטיים

מהלך השיעור – כללי:

• חלק א' – פתיחה במליאה: מחלוקת = חלק / שלם = שלום (כחצי שעה)
• חלק ב' – 'תרבות המחלוקת': למידה בחברותות (כחצי שעה)
• חלק ג' – אסיף, עיבוד וסיכום: על יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין (כחצי שעה)

חלק א' – פתיחה במליאה: מחלוקת = חלק / שלם = שלום (כחצי שעה):

• כפתיחה, נציע להציף תחילה, את הקשר הלשוני והרעיוני בין המילה 'מחלוקת' לבין השורש ח.ל.ק ובפרט לשם העצם חלק, ובין המילה 'שלום' לבין שם העצם 'שלם', ולהדגיש כי השלם, השלום מכיל בתוכו את החלקים השונים, את המחלוקות בכפיפה אחת בהרמוניה, מבלי לבטל או לטשטש אותם.
• נזמין את התלמידים/ות להיזכר במריבה או ויכוח שבהם היו מעורבים לאחרונה, בקשו מהם לנסות להיזכר בשל מה פרץ הוויכוח, או מה היה סלע המחלוקת – האם זהו עניין שהיה חשוב להם או משהו נקודתי? האם קרה שוויכוח על משהו "קטן" הביא שלא בכוונה ולא מרצון גם, למריבה או "לברוגז"? לאחר רגע של מחשבה
  – נשאל ונזמין לשתף: – האם לדעתם/ן – אפשר להתווכח בלי להתעצבן, לכעוס או אפילו לריב?
• נדגיש, כי זהו בעצם נושא השיעור שלנו: יחד ננסה לבחון, איך אפשר לא להסכים, להתווכח – להיות במחלוקת, ועדיין לנהוג בצורה מכבדת וראויה ולשמור על יחסי חברות, ואפילו לקבל, שגם לדעות השונות משלי, יש תמיד מקום, ויש בהן חשיבות ומחשבה.
• בהמשך לכך, נפתח ונסביר, כי נבקש ללמוד היום מחז"ל – ובמיוחד משני חכמים גדולים וידועים, הלל ושמאי, שלפני כאלפיים שנה, כאן בארץ ישראל, היו רבנים ומורים גדולים, להרבה מאד רבנים אחרים. להלל ושמאי היו תפיסות ושיטות שונות, וקרה פעמים רבות, שבבית המדרש )בית הלימוד( שלהם, הם לימדו כל אחד, פרשנויות ומשמעויות שונות לגמרי – גם כשבאו להסביר ולפרש בדיוק את אותה המצווה, או את אותו הפסוק.
  המסורת היהודית, מספרת לנו סיפורים רבים על מחלוקות עקרוניות חשובות וגדולות שהיו בין הלל ושמאי, אך תמיד מדגישה כי למרות הכל – המחלוקות לא גלשו ליריבות אישית, לשנאה או לקרע בעם. גישה כזו יכולה לשמש השראה גם לנו.
• לאחר הסבר זה, נציג, נקרא ונברר יחדיו, את המקור הידוע ממסכת אבות:
  
  

חלק ב' – 'תרבות המחלוקת' – או: האם יש דרך נכונה להתווכח?' – למידה אישית/בחברותות (כחצי שעה):

• נזמין את התלמידים/ות לעסוק בחברותות (במידה והשיעור מתקיים במסגרת הלמידה מרחוק, נמליץ כאן על עבודה אישית) – בדף המקורות (להלן), העוסק ברעיון 'תרבות המחלוקת' – גם תוך עיון בסוגיה נוספת על מחלוקות בית הלל ושמאי, וגם מתוך קריאה, בחלקו הראשון של שירו של יהודה עמיחי, 'המקום שבו אנו צודקים'.
  
  
  חלק ג' – אסיף, עיבוד וסיכום (כחצי שעה) –:
• נבקש שכל חברותא תציג את העצות שניסחה כדי לשמור על 'תרבות' גם בעת של מחלוקות (כדאי לרכז את הרעיונות על הלוח – ואף להזמין – בסוף השיעור, את התלמידים/ות, לצלם את הרשימה בטלפונים הניידים – ולשמור לעצמם לעת הצורך…), וכן, שישתפו במה שהעלו בדיון, בנוגע לשאלה המסכמת (מדוע חשוב להתפשר לפעמים על דעותינו, ולדעת לקבל בשלום דעות אחרות, גם כשאנו לא מסכימים איתן?).
• כסיכום, נציג את השיעור בהקשרו ללוח השנה הישראלי שלנו – לקראת יום הזיכרון השנתי לרצח ראש הממשלה רבין. נספר בקצרה, את סיפורו של יצחק רבין והירצחו וננסה להסביר, כמובן בשפה מובנת ומותאמת ככל האפשר, את משמעותו הקיצונית של אלימות או רצח פוליטי, על רקע הנושא בו דנו לאורך
  השיעור.
• נסיים בקריאה ובהסבר של ציטוט מדבריו של יצחק רבין (להלן), כאשר לחלק זה, נציע להכין מראש, שקף במצגת, ברוח הדוגמא הבאה: