משך הפעילות: כשעה וחצי
ציוד נדרש: אפשרות להצגת הטקסט מהמשנה, מסכת אבות א', על גבי הלוח (להלן) ודפי מקורות ודפי משימה לתלמידים/ות – ר' נספחים 1 – 2
מטרות הסדנא (התלמידים/ות…):
- יתעמקו במשמעויות המושג 'מסורת' ומקורותיו
- יתוודעו אל המשנה בכלל ואל מסכת אבות בפרט
- יתעמקו במשנה הפותחת של מסכת אבות, ובאמצעותה יחשפו לרעיון שרשרת המסירה, שעמד בבסיס תפיסת עולמם של חז"ל
- יעמדו על הזיקה בין התפיסה הכללית בתרבות ישראל, בנוגע לרעיונות 'שרשרת המסירה' והמסורת, לבין מגוון הביטויים לכך, במסורת המשפחתית הפרטית
בשיעור זה, נבקש לעמוד על משמעותו של המונח המרכזי בתרבות ישראל – 'מסורת' – ולהתמודד עם מורכבותו ושתי פניו: מצד אחד, סיפורים, ספרים, וטקסים העוברים כמסורת מדור לדור, ומצד שני, מעצם כך – הרי שהמסורת, דווקא כן משתנה, ומתעצבת מחדש בכל דור, בהתאם למציאות זמנו, תפיסת עולמו וערכיו.
מהלך הסדנא – פירוט:
חלק א' – פתיחה במליאה: מי בדיוק מוסר/ת למי? (כחצי שעה)
נפתח במשחק קצר, בלי להכריז עליו מראש.
בכניסתנו לכתה נפנה לאחד/ת מהתלמידים/ות ונלחש לאזנו/ה משהו מעין זה: "תקשיב/י, היום נלמד על המסורת ועל שרשרת המסירה" . מיד לאחר מכן, בקול רם, נבקש ממנו/ממנה לקום ולגשת לילד/ה אחר/ת – שאנו ננקוב בשמו/בשמה, וללחוש לו/לה את אותו המשפט בדיוק. נמשיך לנהל את העברת המסר בין התלמידים/ות רצוי כמובן, להכריז בכל פעם על שם של מישהו/י היושבים/ות בצד האחר והמרוחק של הכיתה, ממי שמעביר/ה את המסר באותו הרגע. לאחר שהגענו לתחושה כי העניין מוצה ו/או שהמשפט עבר בין "מספיק אוזניים" (לפחות 12-14 תלמידים/ות) – נבקש מהאחרון/נה, לרשום על הלוח, או על דף, את המשפט ששמע/ה ולחשוף לכיתה. יש להניח, כי מן הסתם המשפט שיתקבל, יהיה משובש – כדרכו של משחק "טלפון שבור".
כעת, נחזור אחורה "בשרשרת המסירה", חוליה חוליה, ונשאל כל אחד/ת ממי שהעבירו את המשפט – האם אכן זה המסר שהם/ן שמעו/העבירו? ואם לא – מה הם/ן שמעו?
כשנגיע למי שיאמר לבסוף, את המשפט המקורי, נעצור – ונמשיג: כי היינו עכשיו, גם אם בקטן, חלק משרשרת מסירה (וקבלה), שבה – כאמור – נעסוק היום.
אז, נרשום על הלוח בגדול את המילה 'מסורת', ונעלה לדיון את שאלות הפתיחה:
מסורת – מאיזה שורש באה המילה? מה משמעותה? מה מוסרים/ות? מי מוסר/ת? ומי המקבל/ת?
נסביר, כי לתלמידות ולתלמידים, כי בשנים אלה, בגילאי בת ובר המצווה – העם היהודי, קורא ומזמין אותן ואותם, לבחור להצטרף, ולהיות חוליה משמעותית, בשרשרת המסירה, שרשרת הדורות.
נציג, נקרא ונסביר את הטקסט הפותח את מסכת אבות, ושהיה הראשון להציג את רעיון שרשרת המסירה, כפי שנהגה ויוסד, על ידי חז"ל:
- נפתח בהסבר קצר על 'מסכת אבות': מסכת אבות היא אחת ממסכתות המשנה, אולם בשונה מכל שאר המסכתות שבששה סדרי המשנה, אין היא עוסקת בחוקים, בכללים ובמצוות (הלכה); כולה מוקדשת לענייני דרך ארץ, דברי מוסר, עצות להתנהגות טובה והוראת דרך לחיים טובים יותר.
- במשנה הפותחת את מסכת אבות, החכמים מספרים כיצד הועברה התורה ממשה ועד אנשי הכנסת הגדולה. זוהי מעין רשימת יוחסין אינטלקטואלית שמשחזרת את מסלול המסירה של התורה מהר סיני, ועד ימי החכמים:
- משה קיבל תורה מסיני – על פי התורה, משה קיבל את התורה מאת אלוהים בהר סיני.
- ומסרה ליהושע – יהושע בן נון היה תלמידו ויד ימינו הנאמן של משה, והנהיג את העם אחרי מותו.
- ויהושע לזקנים – הזקנים מוזכרים בספר יהושע, ממשיכי דרכו: "וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע פרק כ"ד, פס' ל"ג)
- וזקנים לנביאים – הנביאים, שהספרים על שמם הם חלק מהתנ"ך (הנביאים אפילו מיוצגים בשמו של ספר התנ"ך = על ידי האות נ'…) – משמואל הנביא ועד חגי, זכריה ומלאכי, שהיו אחרוני הנביאים.
- ונביאים לאנשי כנסת הגדולה – הכנסת הגדולה, שמה של התכנסות הנהגת החכמים בארץ ישראל, היינו חז"ל עצמם, אלפי שנים לאחר תקופת הנביאים, לאחר השיבה מגלות בבל, בימי עזרא ונחמיה.
- נסב את תשומת הלב, לקפיצה הגדולה, שיש בסופו של תיאור הרצף – מהנביאים של תקופת המקרא, היישר אל חז"ל, שהם למעשה, הכותבים של הטקסט עצמו. כשהם מתארים את עצמם, כחוליה בשרשרת, המחוברת ישירות אל הנביאים, הרי שהם בכך הם מבססים את סמכותם ואת הנהגתם.
בהמשך לכך, נשים לב, כיצד לאחר תיאור תהליך המסירה, מהנביאים לאנשי הכנסת הגדולה – לחז"ל, משתנה גם לשון המשנה, מהשימוש בפועל מ.ס.ר. – לשימוש בפועל א.מ.ר ("הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים…"). מעתה, יוסיפו חז"ל, את מה שמכונה – התורה שבעל פה: רובד אדיר ועשיר של אמירה, הוראה והנחיה, שהתווספו ומתווספים כהלכה, על התורה עצמה גופא, שנמסרה ותימסר, מדור לדור.
- נזמין את התלמידות והתלמידים, לקחת חלק פעיל בשמירת רצף שרשרת המסירה – ובשיח בחברותות, לחשוב, לנסח ולהוסיף את רובד האמירה שלהם.
חלק ב' – "על שלושה דברים": בחברותות (כעשרים דקות)
בחברותות, רצוי בזוגות, נזמין להתעמק בחלקה השני של המשנה, אותה קראנו זה עתה:
הם/ן יתבקשו לחשוב ולדון יחדיו, מדוע בהקשר זה, של שרשרת המסירה, הוגדרו במשנה, דווקא שלושת העיקרים האלה, ומה הם/ן מגדירים/ות כעיקר עבורם/ן.
לדף המקורות (האישי) לחברותא – ר' נספח מס' 1.
חלק ג' – אסיף, סיכום והפניה למשימת "המסורת המשפחתית שלי" הראשונה (כחצי שעה)
- נתכנס לאסיף במליאה, ונבקש לשתף, במה שעלה בחברותות, בהקשר לשאלה הראשונה שמופיעה בדף המקורות – בדבר סיבה אפשרית לדעתם/ן לכך שהמשנה ציינה דווקא את שלושת העיקרים האלה ("הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה"), מבין הפעולות הרבות והחשובות של אנשי כנסת הגדולה (חז"ל);
- נסכם את האסיף ונחזור ונדגיש, את ההקשר שכבר הוזכר לעיל, לפועל א.מ.ר, שפותח את הצגת שלושת העיקרים – "הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים…". להבדיל מה- 'מסירה' וה'קבלה' של התורה עצמה כמות שהיא, הרי שחז"ל היו הראשונים – אבל לא האחרונים (!), שהוסיפו רבדים, רבדים של 'אמירה' ושל פרשנות שלהם על התורה.
- נסביר, שמכאן גם נקראים הספרים שכתבו חז"ל – תורה שבעל פה. במשנה, בתלמוד ובמדרשים – שנכיר גם אותם בהמשך, העלו חז"ל על הכתב את אמירותיהם: סיפורים ומסורות, דעות ורעיונות, יחד עם חוקים, כללים והוראות.
מאז כל דור מוסיף משלו ומחכמתו, וכל דור מתחיל קודם כל, בבנות ובבני המצווה – המצטרפות והמצטרפים, מתוך מודעות ובחירה – כפנינה זוהרת, אל שרשרת המסירה.
- לסיום, נפנה את התלמידות והתלמידים, למשימה הראשונה (המשימה השנייה, הינה חלק מהשיעור הבא ברצף), של חיפוש, הגדרת ועיצוב – המסורת המשפחתית הפרטית. במשימה ראשונה זו, נתחיל עם "התורה שבעל פה" העוברת מדור לדור במשפחה – ונצא למשימת חיפוש ותיעוד, של סיפור שעבר מדור לדור במשפחתי שלי (ר' נספח 2)
הערה חשובה:
נמליץ לחשוב מראש על פלטפורמה, בה יוכלו התלמידות והתלמידים, לשתף בסיפורים שיאספו ויתעדו.
נספח 1
'על שלושה דברים…' – עיקר המסורת בעיניי
דף מקורות לתלמיד/ה
קראו בחברותא, והתעמקו בחלקה השני של המשנה שפגשנו, ממסכת אבות. היעזרו בהסברים ובפירוש שבצד, דונו וענו על השאלות הבאות:
- מבין הפעולות הרבות והחשובות של אנשי כנסת הגדולה (חז"ל) מדוע לדעתכם/ן, מציינת המשנה דווקא שלושה דברים אלו? מה חשיבותם ובמה ייחודם?
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
- הגדירו כל אחד ואחת לעצמו/ה – ורשמו שלושה דברים מרכזיים, שאותם חשוב במיוחד בעיניכם/ן , להעביר מדור לדור (למשל – ערכים כדוגמת – מסורת יהודית, צדק, רחמים, כסף, חוק וסדר, שלום, אהבה, אחריות, קבלת האחר, ערבות הדדית, הישגיות, כבוד, שוויון, חסד, עזרה לזולת, תרומה, התנדבות… או למשל נכסי תרבות וחברה, כדוגמת ספרים חשובים, חוקים חשובים; או סיפורים משמעותיים ועוד…)
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
שתפו, הסבירו ונמקו עם חבריכם/חברותיכן בחברותא
נספח 2
'הוא היה אומר…' – 'היא היתה אומרת…'
דף משימה לתלמיד/ה
האדם מטבעו מספר סיפורים. באמצעות הסיפור אנו מסוגלים לשמר זיכרון או לברוא מציאות ולמצוא את משמעות החיים – להעבירם מדור לדור.
צאו לחיפוש אחר סיפור שעובר במשפחתכם/ן מדור לדור, למשל סיפור המתאר עליית בני ובנות המשפחה ארצה או סיפור היכרותם של סבא וסבתא וכד'.
מומלץ להקליט את מספר/ת הסיפור או את עצמכם/ן, מספרים/ן אותו כפי ששמעתם/ן. ערכו את ההקלטה ותמללו אותה בכתב, לפי ההנחיות הבאות:
ראשית כתבו את תוכן הסיפור, כפי שנמסר לכם (השתדלו לדייק).
לאחר מכן, רשמו – מי מסר/ה לכם/ן סיפור זה? ותארו את קורות חייו/חייה.
נציע להיעזר בשאלות אלה:
- שם פרטי (אם יש שם נוסף עברי / לועזי לציין גם אותו)
- שם משפחה (האם השם עוברת?, מה היה השם המקורי?)
- שנת לידה
- ארץ מוצא
- עיר מוצא
- שנת עלייה
- סיפור העלייה לארץ
- כיצד הגיע הסיפור למי שמסר/ה אותו לנו? ממי הוא/היא שמע/ה את הסיפור?
- באלו נסיבות נהוג במשפחה לספר את הסיפור?
- איזה מסר מרכזי הועבר דרך הסיפור?
ועכשיו! צרו סרטון או קומיקס שמציג את עלילת הסיפור, או כתבו אותו מחדש – הפעם במלים שלכם/ן ובסגנון עכשווי.
הקפידו על כתיבה תקינה ועל מבנה הסיפור.
ניתן להיעזר במבנה זה:
- פתיחה שתהווה רקע להבנת העלילה. הצגת הדמות.
- בעיה עמה מתמודדת הדמות הראשית בסיפור
- נקודת שיא
- פתרון הבעיה
- סיום