משך הפעילות: כשעה וחצי
חומרים נדרשים: גזרי נייר בצבעים שונים לפי הזרמים, דבק, טבלה ריקה לכל תלמיד (נספח 1), הסבר של כל זרם בצבע המתאים
אנו מוצאים לנכון לעסוק בזרמים השונים בעולמה של היהדות מתוך ידיעה כי לעולם לא נוכל להציג תמונה מדויקת של פסיפס הזרמים על כל גווניו הרבים, אלא רק לתאר תמונת עולם חלקית שלו . בימינו שלנו, כמו בימים עברו, אין דגם אחד או אורח חיים זהה לכלל היהודים, מעצם ישיבתם בארצות שונות ובקהילות שונות. מאז ומעולם הושפעו הקהילות השונות מן החברה הסובבת אותן, כל קהילה בדרכה. ואולם, למרות האמור לעיל, המכנה המשותף לכלל היהודים היה רחב דיו כך שיהודים שעברו מקהילה לקהילה, בין אם העתיקו את מקום מגוריהם ובין אם רק חלפו כעוברי אורח, חשו בכל מקום "בבית" והכירו את המנהגים, למרות הדקויות במנהגי המקום. בשלהי המאה ה 18- , עם מתן האמנציפציה ליהודי אירופה, חל שינוי מהותי בקהילות היהודיות השונות. במפגש זה ננסה לשרטט את השינויים שחלו בעולם היהודי בקווים כללים בלבד, ולעמוד על ההבדלים המהותיים בין הזרמים השונים. חשוב לציין כי גם בתוך הזרמים השונים נוכל למצוא קשת רחבה של הבדלים וייחוד קהילתי, כפי שהיה מאז ומעולם, בין הקהילות השונות בתפוצות. חומר נוסף אפשר למצוא בנספח.
הערה למורה: נוכל להזמין לכיתה אנשים המייצגים את הזרמים השונים ביהדות. לחלופין נוכל לחלק את התלמידים ואת התלמידות לקבוצות, ולבקש מהם להכין מראש דפי מידע על הזרמים השונים.
מטרות הסדנא (התלמידים/ות…):
– יכירו את הזרמים השונים ביהדות
– ידונו במרכיבים החיצוניים של היהדות, ובשאלה: האם קיימת דרך אחת להיות יהודי?
– יבחנו את עמדותיהם ביחס לזרמים השונים
מהלך הסדנא – כללי (כשעה ורבע):
– נקרא את סיפור המסגרת ונערוך דיון– 20 דקות
– פעילות על עמדות התלמידים ביחס לזרמים השונים – 70 דקות
מהלך הסדנא – פירוט:
חלק א' – סיפור המסגרת (20 דקות)
נקרא את סיפור המסגרת ונבקש שלאחר הקריאה יערכו התלמידים רשימה של ביטויים לעולם היהודי שהם מכירים. לדוגמה – ציון השבת כיום מנוחה, המשפחה, צורות לבוש של יהודים, מאכלים, סמלים, אתרים ואירועים חשובים. אפשר לבקש שיציירו סמל המבטא את הרעיון שבביטוי ‘שבעים פנים לתורה’, ושלבו בו פריטים מהרשימה שערכו ושחשובים בעיניהם.
לאחר מכן ערכו דיון סביב השאלות הבאות:
•מה פשר המונח "זרמים"?
•האם אנחנו מכירים באופן אישי אנשים מזרמים שונים?
•מה אנחנו יודעים על כל זרם?
זרמים ודעות בעולם היהודי
בתרבות היהודית היו בעלי דעות שונות כבר לפני מאות בשנים: בימי בית המקדש השני היו יהודים שנצמדו לתורה כפי שהיא, וכונו בשם ‘קראים’, והיו יהודים שפירשו את התורה ויצרו את התורה שבעל-פה, ונקראו ‘פרושים’. חז”ל היו מנהיגי הפרושים וטענו, למשל, שהציווי 'עין תחת עין’ אין פירושו החובה להוציא עין מאדם שהזיק לך והוציא לך עין, כפי שלכאורה משתמע מהפסוק, אלא שהוא מחייב תשלום קנס כספי בלבד. לאורך ההיסטוריה נחלקו היהודים לזרמים שונים ופירשו את התורה בצורות שונות. הביטוי ‘שבעים פנים לתורה’ מבטא את המגוון העצום של הפירושים ואורחות החיים הנגזרים מהתורה; זהו ביטוי חיובי, ומשתמע ממנו שהמגוון בעולם היהודי הוא דבר חשוב ומעשיר. בעולם המודרני יכלו היהודים לבחור לשמור על יהדותם ובד בבד להשתלב בחברה הכללית. הותר להם לעבוד ולהשכיל, ובהתאם לכך נוצרו זרמים חדשים בעולם היהודי שכל אחד מהם התמודד באופן שונה עם המציאות המודרנית. הזרם האורתודוקסי חייב את המאמינים לדבוק ביהדות ההלכתית המוכרת, הזרם הקונסרבטיבי קרא לשוויון בין המינים תוך שמירה על ההלכה, ואילו הזרם הרפורמי הדגיש את השוויון בין המינים ואת המצוות שבין אדם לחברו וביקש להתאים את היהדות לתקופה המודרנית. לפיכך, התיר הזרם הרפורמי להתפלל בשפת המקום ולנסוע בשבת לתפילות. במקביל לזרמים הללו התפתחה גם החילוניות. החילוניות ויתרה על קיום המצוות ובמקום זאת הדגישה את ההשכלה, את התרבות ואת המעשים המבטאים קשר לעם היהודי אך אינם חלק מעולם המצוות. למשל – תיאטראות וכתיבת מחזות על העולם היהודי, כתיבת ספרי מחקר, כתיבת שירים וסיפורים, הוצאת עיתונים והקמת מפלגות ותנועות שנועדו לסייע ליהודים בארצותיהם. כחלק מתנועת החילון קמה התנועה הציונית, שגם זרמים דתיים השתתפו בה, אך היא הדגישה את הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. כל הזרמים האלה קיימים עד היום
לאחר הקריאה נדגיש בעל פה כי הזרמים נולדו כתגובה לעולם המודרני. בעולם המסורתי היו כולם דתיים, ולא הייתה לאנשים פרטיים בחירה. עד לפני כמה מאות שנים המושג "חילוני" לא היה קיים כלל. ואילו כיום, אנשים יכולים לבחור ממגוון אפשרויות כיצד לבטא את זהותם היהודית.עוד נדגיש כי "שבעים פנים לתורה", ונאמר שנפגוש היום זרמים שונים. מותר (ואפילו רצוי) לא להסכים עם חלק מהעמדות המיוצגות, אך יש לשמור על תרבות שיח מכובדת, כדי שכולם יוכלו להתבטא בחופשיות.
נספר כי כיום בישראל רוב היהודים הדתיים שייכים לזרמים האורתודוקסי-דתי לאומי והחרדי, וחלקם שייכים לתנועות הקונסרבטיבית והרפורמית. רוב היהודים בארץ מוגדרים חילוניים או חופשיים גם אם הם מסורתיים ומקיימים חלק מהמצוות (כמו תפילה בבית הכנסת, שמירת שבת וכו') בארצות הברית חיים 4.5 מיליון אנשים המגדירים עצמם יהודים, מתוכם מיליון שייכים לתנועה הרפורמית, חצי מיליון לתנועה הקונסרבטיבית, חצי מיליון אורתודוקסים ורבע מיליון חרדים. השאר אינם משתייכים לשום זרם.
חלק ב' – פעילות סביב הזרמים השונים (70 דקות)
בחלק זה עושים התלמידים מעין מיפוי של עצמם – לאן אידיאולוגית ואמונית הם שייכים. פעילות זו מלמדת על ההיסטוריה של הזרמים וגם מאלצת את התלמידים לחשוב על הזהות האישית שלהם בטבלה (נספח 2) ניתן לראות כי כל אחד מן הזרמים ביהדות המודרנית מתואר לפי סעיפים שונים (שבת, יחס לאלוהים, יחס להלכה, יחס למגדר וכד'). התיאורים הם די פשטניים על מנת שלתלמידים יהיה קל להבין ולהתחבר. בכיתה על הקירות יהיו תחנות שונות. כאשר בכל תחנה מודפס באופן מוגדל תיאור הזרם על דף בצבע שונה רפורמי כחול, חילוני ירוק, קונסרבטיבי אדום, אורתודוכסי ורוד וכד' (אין משמעות לצבעים אך כל זרם צריך להיות בצבע שונה) , כל תלמיד יקבל טבלה ריקה (נספח 1) לפי אותם הסעיפים בכל תחנה יהיה גזרי נייר באותו צבע של הזרם ודבק. התלמידים עוברים בין התחנות וקוראים את ההסבר על כל זרם בכל קטגוריה במידה והם מזדהים עם ההסבר מאותו הזרם הם מדביקים את הנייר בצע המתאים לזרם באותה הקטגוריה. כלומר אם אני מזדהה עם ההסבר על השבת בזרם הרפורמי אדביק צבע כחול וכו… יהיו תלמידים שיהיה להם מגוון שונה של צבעים לפי הזרמים או כאלה עם רוב של צבע אחד. המשימה היא להרכיב את הטבלה האישית – ומתקבל מעין פסיפס צבעוני – כאשר מישהו רואה שהגישה החילונית היא המתאימה לו במיוחד לגבי שבת, אבל בענייני אמונה היא מרגישה יותר קונסרבטיבית וכדומה. אחר כך יש התכנסות ושיתוף של התוצאות. הקרינו על המסך את הטבלה (נספח 2) שאלו למי יש הכי הרבה כחול ? התלמידים ירימו יד ואז הקריאו את הסבר מהטבלה על הזרם בצבע זה וכך הלאה עד שסיימתם על הצבעים וכל הזרמים. בקשו מהתלמידים שישתפו במשהו שהיה להם קשה להחליט עליו. גם המורה יכול\ה להכין דף אישי ולשתף את העמדות שלו\ה בנושא של שבת וכל מורה יבחר מה הכי חשוב לה\לו לשתף לגבי אורח החיים שלה. שאלו את התלמידים האם יש דרך אחת להיות יהודי?
סיכום:
קראו את 2 הקטעים הבאים
ע. עוז – ארץ מולדת מתוך: "באור התכלת העזה"
בשם יהודי אני קורא למי שרואה עצמו יהודי וכן למי שנאלץ להיות יהודי. יהודי הוא אדם המודה ביהדותו. מודה אני בפני הרבים, הרי זה – בדרך כלל – יהודי מתוך בחירה. מודה בפני נפשו בלבד, הרי זה יהודי מתוקף גורלו. אינו מודה בשום קשר אל העם היהודי, לא ברבים ולא בסתר ייסוריו, אין הוא יהודי אף אם ההלכה רואה אותו כיהודי מפני שנולד לאם יהודיה. יהודי, לפי גירסה לא-הלכתית זו, הוא כל אדם הבוחר בשותפות-גורל עם יהודים אחרים או נדון לשותפות-גורל כזו.
ועוד: להיות יהודי, משמעו כמעט תמיד לקיים יחס נפשי אל עברם של היהודים. ויהי יחס של גאווה, או של מועקה, או של גאווה עם מועקה, ויהי בושה, ויהיה מרי, ויהי גאווה או געגועים.
ועוד: להיות יהודי, משמעו כמעט תמיד לקיים יחס אל ההווה היהודי: ויהי היחס הזה חרדה או ביטחון, ויהיה גאווה על הישגיהם של היהודים או בושה על מעלליהם או רצון להטות אותם מדרכם או צורך נפשי להיצמד אל דרכם.
ואחרון: להיות יהודי פירושו לחוש כי במקום שבו רודפים יהודי על היותו יהודי – מתכוונים אליך.
אלי ויזל – איגרת ליהודי הצעיר
האם יש להסיק מכך, שמצב היהדות דוחה כל גורם של בחירה? לא, בהחלט לא, שני מושגים אלה אינם בלתי מתאימים כלל ועיקר. להיפך: לדידי, להיות יהודי זה, בראש ובראשונה – ליטול על עצמי את גורלי היהודי, ושנית – לבחור בו. במונחים אחרים: מדובר כאן בבחירה בעלת אופי רטרואקטיבי. משום שנולדתי יהודי – ודווקא משום כך – אני יכול ואני חייב לבחור עצמי כיהודי. זוהי בחירה המחייבת הרפתקה בקנה מידה היסטורי, וכן הרפתקה של המצפון. שום דבר אינו נרכש, שום דבר אינו נכפה עליך: אתה יכול, בכל רגע, בכל עיקול דרך, להתחיל הכול מן ההתחלה. אתה מחייב את ישותך בכל אחת מהאפשרויות הללו. לדבקותך יש ערך רק אם היא נובעת ממצפון משוסע לנצח, כי רק מצפון כזה מסוגל להפתיע את עצמו.
אסיף ודיון
שאלו את התלמידים מה אנו לומדים מכל אחד מהקטעים? מה המסר שעולה בכל אחד מהקטעים?
חיזרו שוב על השאלה האם יש דרך אחת להיות יהודי ? הסבירו לתלמידים שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי, ועל כל יהודי לכבד את אמונתו ומנהגיו של יהודי בעל השקפה דתית או חילונית שונה ממנו. כל אחד ואחת בוחר ובוחרת באיזה דרך שמתאימה להם אנחנו מקבלים את כולם ואת דרך שכל אחד בוחר בה.
הזרם הרפורמי (בארץ נקרא גם "התנועה ליהדות מתקדמת")
הזרם הקונסרבטיבי (בארץ נקרא "התנועה המסורתית")
יהדות חילונית – קשה להגדיר … מגוונת מאד
היהדות האורתודוכסית (בארץ – רוב בתי הכנסת אורתודוכסיים וגם חלק מחוקי המדינה מתנהלים לפי האורתודוכסיה, למשל נישואין)
