משך הפעילות: כשעה וחצי

חומרים נדרשים: קטעי קריאה ונספחים

כללי

התפיסה המסורתית המהותית, העומדת בבסיס הגדרת גיל המצוות, כאחריות אישית על מילוי החובות הדתיות ועמידה בחוקי ההלכה, הינה על פי רוב זרה ורחוקה למי שמגדירים את אורח חייהם כחילוני – ישראלי. בהקשר זה בו אנו עוסקים ועוסקות – גיל מצוות, ובנושא המצוות והיחס אליהן בכללו, נבקש לעודד ולקדם שיח מושכל, ביקורתי ומשמעות בנושא. מערך זה, מבקש להציע אפשרות חווייתית, לעיסוק בנושא במסגרת זו.

מטרות (המשתתפים/ות…):

· יחשפו למושג מצווה במסורת היהודית ויעמדו על משמעותו והקשרו

· יתעמקו בזיקה שבין ראשית גיל ההתבגרות לחיוב במצוות במסורת ישראל

· יבחנו את הקשר בין רעיון המצוות לחייהם הפרטיים והמשפחתיים

· יתמודדו וידונו בערכים המהותיים העומדים בבסיס תפיסת המצוות – מחויבות, אחריות, עקביות, בגרות וכד'… ובמשמעותם של אלה בעבורם

מהלך השיעור:

חלק א' – פתיחה ושיח מבוא פתיחה: מה זה בדיוק מצוות? (כעשרים דקות)

המסורת שלנו הגדירה שני סוגי מצוות: מצוות שבין אדם למקום (האל) ומצוות שבין אדם וחברו. בעוד שהמצוות שבין אדם למקום הן מצוות המסורות ללב והתלויות באופן שבו אדם בוחר לעמוד בפני אלהיו, קיומן של מצוות שבין אדם לחברו, באות להסדיר יחסים הוגנים וצודקים בקהילה, ועל כן הן הכרחיות לקיומה של זו.

נקרא יחדיו את דברי הרמב"ם להלן, ובהמשך לה נציף ונחדד את הדגשים הבאים:

רמב"ם, הלכות שביתת עשור, פרק ב, הלכה יא

בת שתים עשרה שנה ויום אחד, ובן שלוש עשרה ויום אחד… הרי הן כגדולים לכל המצוות;

– נמשיג את האבחנה בין 'מצווה' כמעשה הנובע מתוך אמונה דתית ואורח חיים דתי או מסורתי (חובה, חיצונית המוטלת על האדם הדתי מאלוהיו), לבין השימוש היומיומי הרווח במושג 'מצווה', במשמעות של מעשה ערכי חיובי, הנובע מתחושת מחוייבות פנימית עמוקה ומתמשכת (בעיקר כלפי אותו הערך, אשר גם בא לידי ביטוי במעשה).

– נעמוד על האבחנה בין – המְצַוֶּה – האל הדובר אלינו מן המצוות; המְצֻוֶּה – האדם שאליו פונה המצווה; והמִצְוָה עצמה – כמקשרת בין הנשגב האלוהי לבין האנושי.

– נציג כי על פי המסורת יש תרי"ג מצוות (613).

– נבחין בין 'מצוות' – שמעצם הגדרתן, מקורן בתורה ובציווי אלוהי, לבין עולם החקיקה הדתית הרבנית לדורותיה – 'ההלכה'.

– נבחין בין מצוות 'עשה' / 'אל תעשה' , ונעלה מספר דוגמאות.

– נבחין בין מצוות שבין אדם לחברו / בין אדם לאלוהיו, ונדון במשמעות אבחנה זו.

חלק ב' – בחברותות: אז… מהן 'מצוות', ומה משמעותן עבורי? (בדף "התלמוד" – נספח 1 – כחצי שעה)

חלק ג' – יצירה מסכמת אישית: מצפן המצוות שלי (ר' בנספח 2 – כחצי שעה)

נחלק כרטיסיה עם 'מצפן המצוות' לכל תלמיד/ה. נזמין למלא ולהרכיב, כל אחד ואחת את המצפן האישי שלו/ה, בלפחות ארבע מצוות שפגשו במהלך השיעור ובכלל, ואשר משמעותיות עבורם/ן במיוחד, וזאת לפי ובהתאמה לארבע הקטגוריות הבאות:

'מצפון' (בצד/כיוון צפון)

'מודעות' (בצד/כיוון דרום)

'מחשבה' (בצד/כיוון מזרח)

'מעשה' (בצד/כיוון מערב)

במידה ויש די זמן, אפשר כמובן להזמין לקשט ולעטר את המצפן האישי, ו/או כמובן לשתף ולהציג ממה שכתבו במליאה.