משך הפעילות: כארבעים וחמש דקות

ציוד נדרש: חוברת תלמיד/ה, גירי שעווה/ צבעי פנדה

מטרות:

1. התלמיד והתלמידה יסבירו את סיפור יציאת מצרים
2. התלמיד והתלמידה יציעו פרשנות משלו למידת מרכזיותו של סיפור יציאת מצרים
3. התלמיד והתלמידה ייעזרו בסיפור יציאת מצרים לצורך התמודדות עם מצבים קשים המוכרים להם מעולמם והתמודודתם בתקופת הקורנה

מבוא:

סיפור יציאת מצריים הוא במהותו סיפור על התחלה חדשה בחיי בני ישראל.

בני ישראל מתחילים פרק חדש ואנו מצווים לספר את סיומו של הפרק הקודם – העבדות במצריים על מנת לחדד את סיפור הגאולה. בסיפור יציאת מצריים גלום הרעיון שגם תקופת שעבוד קשה עשויה להסתיים בגאולה. למעשה מלמד אותנו הסיפור שקושי עשוי להצמיח תקווה והתחלה חדשה.

מדי שנה אנו מצווים לספר את סיפור יציאת מצריים. ביסוד ההגדה נמצא הפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות י"ג ח'). על פסוק זה מושתת הרעיון של מסורת העוברת מדור לדור. בכדי לקיים ציווי זה יש לטעון את הסיפור במשמעות רלוונטית על מנת שתוכן הסיפור יתפס כמשמעותי. בפעילות זו ננסה להשתמש בסיפור יציאת מצריים ככלי המסייע בהתמודדות עם קשיים. נתייחס לסיפור כניסיון מיתולוגי השייך לעברנו שיכול לשרת אותנו בהתמודדויות שלנו עם קושי.

מבנה השיעור:

• פתיחה – סיפור של חוי (עשר דקות)
• דיון (עשר דקות)
• יצירה בחוברת התלמיד/ה (חמש עשרה דקות)
• הצגת תוצרים וסיכום (עשר דקות)

מהלך השיעור:

• חוי פונה לתלמידים ולתלמידות ומספרת: "שבוע שלם לא התראינו בשיעורים המקוונים ובמהלך השבוע הייתי חולה מאוד. הראש כאב לי וכמעט כל הזמן ישנתי. אמא מדדה לי חום וגילתה שיש לי חום גבוה מאוד –40 מעלות. החום לא ירד ולכן נסענו לבית חולים. בבית – החולים עשו לי בדיקות כואבות ולא נעימות וגם בדקו אם יש לי קורנה. עצוב לי שאף אחד לא יכול לבוא לבקר בגלל הקורנה אסור לצאת מהבית.  הרופא והאחיות היו מאוד נחמדים וזה עזר קצת, אבל מה שעזר לי הכי הרבה זה השיחות וידאו עם סבתא. היא ספרה לי שכל פעם שהיא מרגישה לא טוב או כשהיא נתקלת במצב קשה היא נזכרת בסיפור עתיק מאוד שכתוב בתורה. כשסבתא מתחילה לספר סיפור מיד אני מרגישה קצת יותר טוב…
  סבתא ספרה לי על בני ישראל שהגיעו למצריים בגלל שהיה רעב גדול בכנען. במצרים לא הייתה בצורת ולכן החליטו בני ישראל להישאר שם. הם הקימו משפחות והולידו ילדים. חלפו הרבה שנים ובני ישראל נהיו רבים במצרים. המצרים חששו  שהם ילכו ויתרבו עוד ועוד ולכן החליטו להעביד אותם בעבודה קשה. בני ישראל נאלצו לעבוד קשה במשך ימים רבים, הם לא קיבלו תמורה לעבודתם וגם לא יכלו לנוח ממנה. ככל שעברו הימים מצבם נהיה יותר ויותר קשה. בני ישראל החליטו להתפלל לאלוהים בכדי שיעזור להם, ישחרר אותם מהעבדות ויאפשר להם להיות שוב חופשיים.
  אלוהים שמע את תפילתם של בני ישראל והכה את המצרים בעשר מכות קשות. במכה העשירית והקשה מכולן החליטו המצרים לשחרר את בני ישראל. סבתא הפסיקה את הסיפור ושקעה במחשבות. אני ניסיתי לדמיין את עצמי במצרים, עובדת קשה כמעט בלי לנוח… חשבתי לעצמי שגם אני שייכת לבני ישראל וגם אני יכולה להתגבר על המחלה הקשה כמו שבני ישראל הצליחו להתגבר על מצבם הקשה. סבתא נפרדה ממני בנשיקה. נרדמתי וכשהתעוררתי הרגשתי הרבה יותר טוב.
• נספר: כל שנה בערב פסח נהוג לקרוא מההגדה את סיפור יציאת מצרים. סיפור יציאת מצריים הוא הסיפור הראשון שה' ציווה להעביר מדור לדור. נשאל: מה יחודו של הסיפור? מדוע דווקא את סיפור יציאת מצריים אנו מספרים מדי שנה מאם ומאב לבן ולבת?
• נציע פרשנות: סיפור יציאת מצריים מתאר התחלה חדשה – ממצב של עבדות הופכים בני ישראל לחופשיים. למעשה מתחיל פרק חדש בחייהם של בני ישראל. נשאל: מה הניסיון של בני ישראל מלמד? כיצד עזר סיפור יציאת מצריים לחוי? איך סיפור יציאת מצריים יכול לסייע לנו בהתמודדות עם דברים קשים? איך אפשר לקשר את סיפור יציאת מצרים לתקופה שאנו נמצאים בה עכשיו בגלל הקורנה?
• בנספח 1 מצוייר קומיקס המתאר את יציאתם של בני ישראל מעבדות לגאולה. מתחתיו מצויירות תבניות קומיקס ריקות בהן יצירו התלמידים מצב קשה נתקלו בו, התגברו עליו והתחילו ממנו התחלה חדשה, טובה יותר.
• נסכם את השיעור בכך שנבקש מכל אחד ואחת להציג את התוצר התוצר. דרך הצגת התוצרים נברר כיצד סיפור יציאת מצריים כסיפור של התגברות על קושי פוגש אותנו בחיינו במיוחד בתקופה זו של הקורנה.

נספח